ושוב אני שופכת את ה ../images/Emo23.gif ...
שלום לכולם למי לא זוכר או חדש פה אני בת 20 בצבא ,יש לי ליקויי למידה ואולי גם הפרעות קשב ,אני צריכה לעושת איבחון מתישהו.... שאלה שעלתה בראשי כשקראתי את ההודעות של מירב. למה לעזאזל אנחנו צריכים ליסבול בבית ספר? והאם אפשר לא לסבול בבית ספר? בכל שנותי בבית הספר סבלתי,היה לי קשה בלימודים וגם מבחינה חברתית לא היה קל. כל השנים התקשתי בהכנת השיעורים והעבודות.הייתי מבזבזת ערב שלם בלקטר שיש לי שיעורים להכין. ובתיכון כשהיו שואלים אותי מה שלומי הייתי עונה רע!!. הדברים היחידים שהחזיקו אותי בבית ספר היו המשפחה התומכת. וחוגי העשרה וסמינרים מאלפים שהייתי יכולה רק להקשיב ולא היה צריך לזכור את החומר למבחן והיועצת שכל תחילת שנה הייתה "מחכה" שאגיע לשיחת קיטורים על כמה קשה ,כמה עומס נוסף השנה ואני לא יודעת איך אני אעבור את השנה הזאת. בסוף סיימתי את בית ספר עם תעודת בגרות די טובה ותעודת גמר 12 שנות לימוד שעלתה לי במאמצים רבים כי הייתי צריכה להגיש עבודת גמר כדי לקבל אותה. בקיצור סבלתי רוב הזמןועכשיו אני מפחדת ללכת לאוניברסיטה (למרות שיש עוד זמן) מכיוון שאני לא רוצה לסבול עוד כמה שנים ולכום בבוקר ולהרגיש רע. עכשיו בצבא למרות שלא קל לי ששואלים אותי מה שלומי אני עונה מצויין נפלא.. ומקווה שהתשובה לא תשתנה יותר. האם היה שווה הסבל הזה אני לא יודעת ימים יגידו, אבל אני חושבת שכל אחד צריך לשאוף למצוא את המקום שבו הוא לא יסבול והוא יוכל לקום בבוקר ולהגיד איזה יום נפלא. ולמירב ב
בכל דרך שתבחרי בה. ולכל חברי הפורום חיזקו ואימצו
ליאור
שלום לכולם למי לא זוכר או חדש פה אני בת 20 בצבא ,יש לי ליקויי למידה ואולי גם הפרעות קשב ,אני צריכה לעושת איבחון מתישהו.... שאלה שעלתה בראשי כשקראתי את ההודעות של מירב. למה לעזאזל אנחנו צריכים ליסבול בבית ספר? והאם אפשר לא לסבול בבית ספר? בכל שנותי בבית הספר סבלתי,היה לי קשה בלימודים וגם מבחינה חברתית לא היה קל. כל השנים התקשתי בהכנת השיעורים והעבודות.הייתי מבזבזת ערב שלם בלקטר שיש לי שיעורים להכין. ובתיכון כשהיו שואלים אותי מה שלומי הייתי עונה רע!!. הדברים היחידים שהחזיקו אותי בבית ספר היו המשפחה התומכת. וחוגי העשרה וסמינרים מאלפים שהייתי יכולה רק להקשיב ולא היה צריך לזכור את החומר למבחן והיועצת שכל תחילת שנה הייתה "מחכה" שאגיע לשיחת קיטורים על כמה קשה ,כמה עומס נוסף השנה ואני לא יודעת איך אני אעבור את השנה הזאת. בסוף סיימתי את בית ספר עם תעודת בגרות די טובה ותעודת גמר 12 שנות לימוד שעלתה לי במאמצים רבים כי הייתי צריכה להגיש עבודת גמר כדי לקבל אותה. בקיצור סבלתי רוב הזמןועכשיו אני מפחדת ללכת לאוניברסיטה (למרות שיש עוד זמן) מכיוון שאני לא רוצה לסבול עוד כמה שנים ולכום בבוקר ולהרגיש רע. עכשיו בצבא למרות שלא קל לי ששואלים אותי מה שלומי אני עונה מצויין נפלא.. ומקווה שהתשובה לא תשתנה יותר. האם היה שווה הסבל הזה אני לא יודעת ימים יגידו, אבל אני חושבת שכל אחד צריך לשאוף למצוא את המקום שבו הוא לא יסבול והוא יוכל לקום בבוקר ולהגיד איזה יום נפלא. ולמירב ב
