ושוב אני בוכה
כבר חמישה חודשים שאני בוכה. מאז שהיא עזבה אותי. אחרי שהיתה האהבה הראשונה (והיחידה) שלי. אחרי כל האהבה שהרעפתי עליה. המילים החמות, הנשיקות, החיבוקים, המתנות, משפטים שאף אחד אחר לא אמר לה מעולם. ולה כבר היו כמה וכמה חברים... אחרי כל זה היא זרקה אותי. פשוט ככה. בטלפון. לא נפגשנו מאז. היא לא רצתה. אמרה שזה יותר טוב בשבילי. ומאז... כל דבר קטן שקורה לי שובר אותי. משעמם לי, אני נזכר בה ובוכה. אני בודק אי מייל ואין כלום, ובטח לא ממנה, ואני מתבאס. ראש השנה הגיע. כל כך חיכיתי לטלפון שנה טובה. וכלום... אז מה אני אגיד לכם... למדתי להתמודד עם זה. אני מקבל את זה. אני אומנם מחכה, אבל יודע שהיא כבר לא תדבר איתי. אבל עכשיו אני צריך את החיזוקים שלכם. ובשביל זה אני כאן. אני צריך קצת מילים חמות. (אני נשמע כזה פתטי הא?...) היום היה לי איזשהו מבחן. אני לומד להוצאת תעודה כבר שנתיים. יותר נכון למדתי שנה ואז נסעתי לחו"ל, ואחרי שנה המשכתי שוב. והיום היה לי את המבחן המסכם. היה פשוט גרוע. הבוחן פשוט התלבש עלי. ואני לא סתם אומר. עשה לי לינץ'. וכמובן שנכשלתי. העסק הזה נורא יקר. 150 שקל לשיעור ועוד 600 למבחן. כבר אין לי כוח לשיעורים האלה. כבר שנתיים שזה יושב לי כמו אבן על הלב. והנה נכשלתי. והכישלון הזה... אין לי אותה בשביל לשתף אותה. שתחבק אותי, שתלטף אותי, שתעודד אותי. ואבא שואל אותי "איפה היית?". נו באמת... אמרתי לו ולאמא שלי אתמול שיש לי מבחן. אפילו בהצלחה הם לא אמרו לי היום. ועכשיו הוא גם שוכח שהייתי במבחן. אני מרגיש כל כך לבד לפעמים. אחרי שהייתי איתה אני לא מצליח לחזור לשגרה של לבד. קשה לי... החבר
כבר חמישה חודשים שאני בוכה. מאז שהיא עזבה אותי. אחרי שהיתה האהבה הראשונה (והיחידה) שלי. אחרי כל האהבה שהרעפתי עליה. המילים החמות, הנשיקות, החיבוקים, המתנות, משפטים שאף אחד אחר לא אמר לה מעולם. ולה כבר היו כמה וכמה חברים... אחרי כל זה היא זרקה אותי. פשוט ככה. בטלפון. לא נפגשנו מאז. היא לא רצתה. אמרה שזה יותר טוב בשבילי. ומאז... כל דבר קטן שקורה לי שובר אותי. משעמם לי, אני נזכר בה ובוכה. אני בודק אי מייל ואין כלום, ובטח לא ממנה, ואני מתבאס. ראש השנה הגיע. כל כך חיכיתי לטלפון שנה טובה. וכלום... אז מה אני אגיד לכם... למדתי להתמודד עם זה. אני מקבל את זה. אני אומנם מחכה, אבל יודע שהיא כבר לא תדבר איתי. אבל עכשיו אני צריך את החיזוקים שלכם. ובשביל זה אני כאן. אני צריך קצת מילים חמות. (אני נשמע כזה פתטי הא?...) היום היה לי איזשהו מבחן. אני לומד להוצאת תעודה כבר שנתיים. יותר נכון למדתי שנה ואז נסעתי לחו"ל, ואחרי שנה המשכתי שוב. והיום היה לי את המבחן המסכם. היה פשוט גרוע. הבוחן פשוט התלבש עלי. ואני לא סתם אומר. עשה לי לינץ'. וכמובן שנכשלתי. העסק הזה נורא יקר. 150 שקל לשיעור ועוד 600 למבחן. כבר אין לי כוח לשיעורים האלה. כבר שנתיים שזה יושב לי כמו אבן על הלב. והנה נכשלתי. והכישלון הזה... אין לי אותה בשביל לשתף אותה. שתחבק אותי, שתלטף אותי, שתעודד אותי. ואבא שואל אותי "איפה היית?". נו באמת... אמרתי לו ולאמא שלי אתמול שיש לי מבחן. אפילו בהצלחה הם לא אמרו לי היום. ועכשיו הוא גם שוכח שהייתי במבחן. אני מרגיש כל כך לבד לפעמים. אחרי שהייתי איתה אני לא מצליח לחזור לשגרה של לבד. קשה לי... החבר