גרמניה ורוסיה
ביחסים בין לאומיים בדרך כלל האינטרסים מדברים ולא האהבה. הסכם רפאלו למשל שחתמו גרמניה וברה"מ ב1922 נבע מצורך משותף של שתי המדינות. שתיהן היו מנודות באירופה: גרמניה בשל מלחמת העולם הראשונה וסירובה / אי יכולתה לשלם פיצויים. וברה"מ בשל היותה קומוניסטית (ובלתי לגיטימית בעיני בני הברית לשעבר של הצאר) ולאחר ההתערבות המערבית כנגד הקומוניסטים במלחמת האזרחים הרוסית וגם כאן היה עניין כספי : הצרפתים רצו פיצוי מברה"מ על הלאמה של מפעלים צרפתים ברוסיה. שתי המדינות המנודות מצאו זו את זו ויכלו לשתף פעולה ולשבור את מעגל הבידוד. ברה"מ היתה צריכה סיוע טכנולוגי. גרמניה היתה צריכה לפתח תעשיות כבדות (היה אסור לה בשטחה בשל הסכם ורסאי) והיה לה צורך בתוצרת חקלאית מברה"מ. ככה זה הכל אינטרסים. ריבנטרופ - מולוטוב היה הסכם שבו ידעו שני הצדדים שהם הולכים להילחם ולכל אחד מהם היה אינטרס לדחות את הקץ. היטלר רצה שקט בחזית המזרחית בזמן שהוא מתעסק עם המערב. הוא לא רצה חזית כפולה ואכן הוא "התפנה" לברה"מ אחרי שהוא טיפל במערב ודרום אירופה. סטאלין רצה להרוויח זמן כי הוא היה צריך לשקם את ה"צבא האדום" לאחר ה"טיהורים" שהוא עצמו ביצע ובמהלכם הוא חיסל את רוב הקצונה הבכירה של צבאו. ומעבר לכך בנספח הסודי להסכם סטאלין קיבל "צ'ופרים" בדמות חצי פולין ושטחים אחרים באירופה.
