אחלה
. אבל קודם כל, שיהיה ברור לנו...
שבמקרה הזה, שאתה אומר שלדעתך כשירות פיסית היא הבסיס. אני לא אומר לך שלא. אני רק אומר, שהמערב הגיע למסקנה שלא. וגם ביהדות הגיעו למסקנה - שלא.
אבל עדיין אם יש לך טיעון וסיבה - הגיוניים. בהחלט גם אתה יכול לחדש לכולם!! שהרי אנו אמורים ללמוד ולהתפתח
. אז בשמחה, דיון הדדי.
מדבר בשם לב-היהדות:
"וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר יְהוָה אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר
לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.". הנביא זכריה ד'. - הוא גם הכי - מורה שלי. לב אל לב איתו.
"אלה ברכב, ואלה בסוסים. ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר! המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד. ה' הושיעה, המלך יענינו ביום קוראינו". - תהילים.
ולדוגמה הכי ברורה של ניצחון הרוח על החומר.
של לוחם העל של - העם היהודי. לוחם אמת-שלום!!
(וישנם עוד לומים ולוחמות כמובן... אולי אמנה בסוף)
הרי אנחנו יהודים - רוח. לא יוונים - חומר !!
גיבור-החיל - דויד המלך.
ולהן... דויד מול גוליית
.
אתה E-טי כבר בטח יודע את כל המקרה. אבל אספר בקצרה.
ראשית, דויד המלך היה הקטן באחיו. ולא רק בגיל - אלא - פיסית. דויד המלך נקרא - הקטן. אחיו היו לוחמים חזקים פיסיים גדולים מאוד. שאול - איזה גודל, גבוהה מכל העם. - דוויד - קטן. שהרי שנקרא לשאול לפני שיצא לקרב, שרון החזה של שאול היה נראה על דויד כשמלה. ואז לאחר - נס, והשריון התאים למידותיו... דויד לא יכל לזוז מהכובד. אמר - לא צריך... אני עם הכותנת הולך.
אז דויד - פיסית. בינוני מינוס. אבל מה יש לו? הרבה דברים... בעיקר לב טוב. והלב הטוב שלו, כמו משה רבינו - לא מאפשר לו להכיל - עוולות. ואז גם רועה צאן פשוט, קטן, ועם כותנת- יכול להפוך ללוחם-על. כששאול קורא לו, אומר לו... כל העם משקשק לצאת מול גוליית, כל הגיבורים, אבנר בן נר - פוחד. אין אחד בישראל - שמעיז לצאת. מי אתה? שיש לך אומץ? אתה משוגע? הולך להתאבד... ולקחת את כל ישראל איתך?
אמר לו דויד. שמע... אני אכן רועה צאן. לא איש מלחמה. לא יודע להניף חרב. אבל יום אחד, בא אריה ושני גוריו (לביאים, לא גורים בני חודש). חטף כבשה מהעדר, ובא להרוג אותה. אני? ראיתי את זה... שהולך להרוג לי את הכבשה... השתחרר לי ה-
אם כי ברוחי! תפסתי את האריה מהזקן, פיצצתי אותו מכות בידים חשופו עד שמת! כך לאחר גם עם הדוב (ספר שמואל).
שמשון הגיבור. פיסית היה - חלשלוש, אבל רוח ה', היה שורה עליו... והיה מקבל כוחות על פיסיים. יכל להרים טנק עם אצבע. הרג אריה אחד בידים... האמת? בלי בעיה. דויד, בלי כוחות על, ובלי כח פיסי כלל - הרג 3 אריות ושני דובים. בידים.
ואז, בא דויד אל גוליית. כשגוליית, ואתה בטח מכיר את התיאור שלו טוב ממני - ענק!! תפלץ אדם. טנק מרכבה מהלך. עם שריון הכי מתקדם וכבד שיש. עם קסדה מיוחדת שחוסמת אבחות חרב לצוואר, עם מה אתה לא רוצה, חרבו - כמנור אורגים. יכול להוריד פיל במכה אחת. דויד בא אליו... ללא חשש. ולפני העימות, ונצחון הרוח והטוב על החומר ורע... רק-אומר:
כל הנשים, אשר סרבו להן המון שנים והערימו עליהן מכשולים. והתעקשו להיות לוחמות. ולבסוף קיבלו הזדמנות כולן כרגע צועדות בדרכו של דויד המלך. גם לו לא אפשרו לצאת מייד מול גוליית אחיו אמרו לו ללכת הבייתה. שאול עשה לו חקירה... אבל בסוף זיהו - יש בו רוח נכונה, נפש יהודי הומיה.
ולסיום הסיפור... :
(לח) וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן. וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו. וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי.
וַיֵּלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּי הֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל דָּוִד וְהָאִישׁ נֹשֵׂא הַצִּנָּה לְפָנָיו. וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד
וַיִּבְזֵהוּ כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה. וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו. וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד לְכָה אֵלַי וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה.
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ. הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְך&
. וגם פה... אתה צודק!! ללא כל ספק.
