וקצת אחרי הסערה

דרו

New member
וקצת אחרי הסערה

רציתי לכתוב לכם, לכל מי שסייע לי בימים האחרונים... הורדתי את עניין המגורים המשותפים כנושא שיחה. יצא לנו לדבר קצת על המשבר שעברנו בעקבות זה, ואישי אמר לי שהוא אוהב אותי מאד וחושב על כך ברצינות - ורק שאתן לו עוד זמן. בינתיים הילינו מספר ימים קרובים מאד. או אושפזה בבית חולים - היא בסדר, לא לדאוג, ויצאה - והיינו עימה שנינו בביתה כל יום אתמול...ורק חיכינו שתלך לישון על מנת שנוכל להיות ממש יחד. זה היה ערב שקט - צפינו בטלוויזיה חבוקים וצמודים. בכלל - מאז שהורדתי את זה כנושא שיחה עיקרי - לפתע הוא שוב חם ופתוח...אני לא יכולה לומר שזה לא מרצד לי בראש, אבל אני מבינה שבאמת צריך לתת לו זמן. בינתיים הוא ביקש גם שאבוא אליו יותר. בד"כ הוא זה שנוסע - ואני שמחה לנסוע יותר אליו. הוא מתקשר ומביע געגועים וקובע איתי לחודש הקרוב בדיוק מתי יבוא ומתי אני אבוא - ובעצם חזר ליות כפי שהיה באוקטובר כאשר רק התחלנו לדבר על זה - ועדין לא לחצתי... אז אמשיך לתת לו מרחב...כי סך הכל - גם בננות זקוקות לזמן הבשלה.
 
את נהדרת

ולו רק בגלל שאת ממשיכה לשתף אותנו
את תראי , הבננה תבשיל בזמנה
 

דרו

New member
תודה ניצת

אני בעצם צריכה לומר לכם המון תודה...כי קיבלתי פה המון תמיכה - וזה היה לי חשוב - דווקא מאנשים שחווים פרק ב - כי אתם נמצאים, או חלקכם לפחות, במקום שהוא נמצא - וכל כך ברור לי שאני, למרות שאני נורא אוהבת, לא יכולה להבין תמיד הכל. הבוקר קמתי שוב עם קצת חשש שאם לא ידובר הנושא - זה לא יהיה - אבל אלה הקולות האפילם שלי - אלה שמסרבים לגדול ולהאמין שיש מישהו שכל כך אוהב אותי באמת. אבל...כיביתי אותם, הדחקתי אותם לפינה. הערב אני נוסעת אליו ונבלה סופשבוע ארוך יחד. מחר אחר הצהרים הוא עובד כמה שעות אבל היה לי חשוב שיצא לעבודה כשאני בביתו וישוב כשאני שם. לא דיבורים - מעשים. אני פשוט אהיה שם, ולאט לאט יפוג לו הפחד. ולאט לאט הביחד החם והטוב ינצח תא הפחדים מקודם....הבנתי גם שהפחד לא היה מעולם ממני - אבל כשלחצתי הוא הופנה כלפי. אני אמשיך לקרוא פה בפורום - אתם אנשים טובים וחמים ובכלל...תןדה המון !
 
למעלה