ופתאום

[המאושרת1]

ופתאום

נעמדתי באמצע המסע והרגשתי אבודה... ושוב כבנקודת התחלה. ושוב,לאן אני פונה... ולפעמים אני תוהה היש קץ להתעללות בנשמות בני-אדם??? הוא יושב שם למעלה ורואה ויודע הכל הוא לוקח את הצורך שלי ומתעלל בי איתו. כקש הטובע,נשמתי עולה ויורדת ואין קץ לסבלה... ולעיתים אני פשוט חושבת כ"כ הרבה כאב אני גורמת לאנשים ואולי דווקא טוב מותי מחי'י כי הרי במותה ציוותה חיים... ואתה שם למעלה תשב ותשחק תמשיך להנות מהמשחק. כל חלומותיי נתת כחזיונות שוא, וכל תפילותי נשרפות הרשות בידך נתונה. רק תבין שלאט לאט לא תיוותר בי אפילו טיפה...

 

[נעה שחר]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

 

[דנדש10]

../images/Emo7.gif..../images/Emo24.gif..../images/Emo141.gif...

זהו, אמרתי הכל.

 

[שבלולית U4]

ולפעמים

אנחנו מרגישים אבודים כאילו נטרפה הספינה ולא נותרו ניצולים מרגישים שהכל סוגר החושך על האור מתגבר ואי אפשר יותר יכולה להציע לך נחמה הרי כולנו באותה ספינה טרופה מטלטלים בינות לגלים מחפשים אהבה וחיבוקים מציעה לך חיבוק ענק ועוטף אהבה מכל חדרי הלב ואל תשכחי ואם רק תרצי ... ... ..... .... ... אני מוכנה לעשות לך ילד

 

[ותשחק]

ואולי...

ביומן המסע הזה כשהכל נעלם ונאלם ואת כמו נמלה שסוחבת על גבך גרגר חיטה ולא רואה ולא מרגישה ובטח לא מבינה אולי יש מי שצופה עליך מלמעלה ואומר למלאך כאן, לא לשם, ועכשיו תעזור לה לא ליפול תן לה יד יש דרך קצרה יותר לא במבוך הזה ולא בתוך הבור ההוא רק בתלולית הקטנה או בגבעה הכי רכה כי כך אותה אני רוצה מאושרת גם אם זה יהיה בהמון סתירות או סטירות כי למסע ולמשא הזה יש תכלית ויש לו גם סוף גם בפזצטות ובזחילות ולכאב הזה יש משמעות כן משמעות, מה לעשות כי בשבילה אני רוצה ישועות גדולות ואז ורק אז אני אשחק גם אם היא לא תדע שבאמת רציתי רק לטובתה מהכואבת שבתוכי עד שאגיע פעם ל-ותשחק.

 

[touti]

../images/Emo201.gifעצוב אבל יפה