ועכשיו לתשובות
שבת שלום לכולם, פה אביך מאוד היום וממש מציק. 29 מעלות אבל לא לח. דיווח מהבית בישר לי שבחולון יש 33 סטופני ולחות איומה. הפולנייה שלי עם מזגן. אז ככה תודה רבה לשרה על הקישורים לשירים הנפלאים. זה ממש תענוג לשמוע. איך החיים בריגה- נפלאים. יש לי מזל גדול אחד- את הדירה שבה אני שוכר, היא של חברה של אימי שהיא לטביה וזו למעשה הדירה שלה- אז מה יותר טוב מזה. היא נותנת בי אמון מלא, אני ממש מרוצה. התשתית בריגה ובלטביה בכלל לא מפותחת, הכל הרי נבנה על שיירי בריה"מ לשעבר והדבר ניכר בסגנון הבנייה, הארכיטקטורה ועוד. דירתי במרכז 20 דקות באוטובוס- לא נורא. באנטישמיות אני לא נתקל. היות ואני נראה כלטבי, יש אומרים (מאוד נעלבתי ששמעתי את זה) אז לא חושדים. להיפך, הקולגות ללימודים וכמה מורם חשבו שאני לטבי. סימני התאוששות לאור הכניסה לאיחוד לא נראים וגם לא ייראו עוד מאה שנה. קשה למדינה הזו להתאושש לאחר דיכוי כה ארוך. הבירוקרטיה פה נוראית ממש- אבל עכשיו עם הכניסה לאיחוד לא צריך לשלם כל מיני תשלומים לאישור שהייה היות ולא צריך אותו כבר... ריגה יפה- אבל אני ממעט לצאת מהבית כי די לא נעיחם בחוץ. אין מה לחפש. אני לא טיפוס של פאבים, לפחות לא פה ואוהב מקומות איכותיים ושקטים. אין לי מה לחפש צרות. לימודים והבייתה. מתגעגע לאמא ולכלב שלי וכמובן לשאר המשפחה. הם תומכים ומחזקים נפשית וכלכלית, אם כי התמיכה הראשונה חשובה יותר. היות ואני בן 28 בא בימים, זה שונה מגיל 20-21 שבו נמצאים שאר הסטודנטים. צורת חשיבה אחרת, צורת חיים אחרת, השקפות שונות וכו'. מבחינת ציוד אני מצוייד הכי טוב שיש יש לי את כל הספרים- הורי היקרים קנו לי הכל ולא חסכו מאומה- רק שיהיו בריאים. וכל מה שנותר לי זה לבצע את המשימה וללמוד. אני מאוד שמח שאני מסיים שנה 3. עוד 3 שנים לסיום. לא נורא אני בא לחופשות בדצמבר ומסיים הכל כמה שיותר מהר לבוא לחופש. אחרי הכל משפחתי מתגעגעת. בחגים הורי שולחים חבילות על דגים ודברים טובים- ממש כייף. אבל די קשה לבד מאוד קשה. מי שלא חווה את זה- לא יודע. אבל הכל משתלם בסוף. כאילו רק אתמול הגעתי והופ- נגמרה לה שנה. אם יש עוש שאלות אשמח לענות, שלכם כפיר
שבת שלום לכולם, פה אביך מאוד היום וממש מציק. 29 מעלות אבל לא לח. דיווח מהבית בישר לי שבחולון יש 33 סטופני ולחות איומה. הפולנייה שלי עם מזגן. אז ככה תודה רבה לשרה על הקישורים לשירים הנפלאים. זה ממש תענוג לשמוע. איך החיים בריגה- נפלאים. יש לי מזל גדול אחד- את הדירה שבה אני שוכר, היא של חברה של אימי שהיא לטביה וזו למעשה הדירה שלה- אז מה יותר טוב מזה. היא נותנת בי אמון מלא, אני ממש מרוצה. התשתית בריגה ובלטביה בכלל לא מפותחת, הכל הרי נבנה על שיירי בריה"מ לשעבר והדבר ניכר בסגנון הבנייה, הארכיטקטורה ועוד. דירתי במרכז 20 דקות באוטובוס- לא נורא. באנטישמיות אני לא נתקל. היות ואני נראה כלטבי, יש אומרים (מאוד נעלבתי ששמעתי את זה) אז לא חושדים. להיפך, הקולגות ללימודים וכמה מורם חשבו שאני לטבי. סימני התאוששות לאור הכניסה לאיחוד לא נראים וגם לא ייראו עוד מאה שנה. קשה למדינה הזו להתאושש לאחר דיכוי כה ארוך. הבירוקרטיה פה נוראית ממש- אבל עכשיו עם הכניסה לאיחוד לא צריך לשלם כל מיני תשלומים לאישור שהייה היות ולא צריך אותו כבר... ריגה יפה- אבל אני ממעט לצאת מהבית כי די לא נעיחם בחוץ. אין מה לחפש. אני לא טיפוס של פאבים, לפחות לא פה ואוהב מקומות איכותיים ושקטים. אין לי מה לחפש צרות. לימודים והבייתה. מתגעגע לאמא ולכלב שלי וכמובן לשאר המשפחה. הם תומכים ומחזקים נפשית וכלכלית, אם כי התמיכה הראשונה חשובה יותר. היות ואני בן 28 בא בימים, זה שונה מגיל 20-21 שבו נמצאים שאר הסטודנטים. צורת חשיבה אחרת, צורת חיים אחרת, השקפות שונות וכו'. מבחינת ציוד אני מצוייד הכי טוב שיש יש לי את כל הספרים- הורי היקרים קנו לי הכל ולא חסכו מאומה- רק שיהיו בריאים. וכל מה שנותר לי זה לבצע את המשימה וללמוד. אני מאוד שמח שאני מסיים שנה 3. עוד 3 שנים לסיום. לא נורא אני בא לחופשות בדצמבר ומסיים הכל כמה שיותר מהר לבוא לחופש. אחרי הכל משפחתי מתגעגעת. בחגים הורי שולחים חבילות על דגים ודברים טובים- ממש כייף. אבל די קשה לבד מאוד קשה. מי שלא חווה את זה- לא יודע. אבל הכל משתלם בסוף. כאילו רק אתמול הגעתי והופ- נגמרה לה שנה. אם יש עוש שאלות אשמח לענות, שלכם כפיר
