ועוד שאלה

[בת ים]

התור שראיתי על הרציף../images/Emo26.gif

אתמול, לא היה לסירה שלך?

לא פשוט לגור על סירה, אבל מי שמוכן/מוכנה לחלוק חלל קטן ומתנדנד עם בן זוג, להתקלח במרינה, לבשל על כירים מתנדנדים ולתלות כביסה על הונטות והרילים בהחלט שווה עוגיה

 

[אדם99]

יכול להיות ../images/Emo65.gif

ויכול להיות שלא כי הספינה נמצאת עד שבוע הבא באשקלון להספנה (אנטיפאולינג וצינקים). בכל אופן תודה על העוגיה, ולמי שמנהלת פורום כזה נפלא מגיעה

שיהיה לכולם אחלה יום וכייף של סופשבוע אדם

 

[בת ים]

תודה../images/Emo24.gif

 

[Efraim]

אוהבת את הים כמוני? לא חושב שאפשרי

אבל אין על מה להתלונן.

כפי שסיפרתי כבר פעם אז כשהתחלתי "לצאת" עם חברתי שהפכה לאישתי... הכנתי את הציפיות שלי ושלה (שלא יהיו אכזבות) וזה עובד די טוב (בנתיים

) אז הסיפור הוא כשהיכרתי אותה כבר אז הסברתי לה את מגבלותי: כל יום שבת קודש לים! קייק, 420, סקי וצלילה, שאר השבוע בלויים והנאה שלה אבל... יום שבת - יום ים! (וביחד לא רק אני, והיא הבינה והסכימה. אז שלושים שנה אחר כך אנחנו עדיין ביחד והים עדיין מהווה חלק גדול מחיינו.) כשעברנו לארה"ב בגיל 25 קנינו סירת מנוע חדשה לסקי לשיוטים. מנוע 170 כ"ס והבנות כבר גדלו על המים. ופה בא האבל... שתמיד מפריע ל"והם חיו באושר ועושר". אישתי שקיבלה באהבה יציאות ליום כייף באגמים ואפילו עשתה ברצון סיבוב מהיר סביב מנהטן (העיר ניו יורק בנויה על אי) ותמכה בי במשך 8 שנים של נסיעות לישראל לעזור לאבי לבנות את עליזה. וגם לא התלוננה כשלקחתי זמן לחצות אוקינוס ולשוט מהקריבים לניו יורק. ואפילו שטה מדי יום שבת או ראשון עם חברים במפרץ ניו יורק והחזיקה הגה יפה (ואפילו העלתה עוגן כשהיה צריך

) לאחר זמן מה התחלנו אפילו לקחת את החופשה השנתית בתור חופש

והיינו שלושה שבועות על עליזה משייטים תחת

בן האיים של צפון אמריקה ונהנים מהחיים. אז בטח אתם שואלים

מה הבעיה אפרים. נראה שזה עובד טוב. יש

ו

ואתה

באשת חייל ששטה איתך ועם המשפחה. טוב, מה לעשות והשאלה היתה: האם התמזל מזלכם ובן/בת זוגכם (למי שיש) אוהבי ים ושיט כמוכם? אז כאשר לי יש רעיון משוגע שברצוני להפסיק לעבוד בגיל צעיר מספיק שנוכל לעבור לגור על עליזה ולשוט באופן רציני סביב לעולם כל הזמן. זה קצת בעיה לאשת חייל מצויה, אפילו אם היא מוכנה לצאת לשלושה שבועות של שייט, נראה לי שהיא רחוקה מאוד מ 3 שנים על הספינה או אפילו 3 חודשים

. אז צריך לקבל את המגבלות ואת ההבדלים ברמת השיגעון. אבל יש להשאיר את התיקוות שעם הזמן (יש עוד איזה 5 - 7 שנים עד לפרישה מהעבודה) האישה תשנה את דעתה, תלמד להנות יותר מהשייט ותרצה לחיות FULL TIME על הספינה. אז כל עוד יש תיקווה זה טוב וכל עוד "יש הבנה עם האישה" זה פנטסטי

 

[בת ים]

אפרים אתה בר מזל../images/Emo6.gif

כנראה שהרבה יותר מרבים אחרים כאן וזה נהדר! חיים על סירה אם בשייט ואם בעגינה, לא קלים ושמורים, כנראה, לאנשים שמוכנים לוותר על הרבה מאד דברים אחרים למען הים. מדובר בהתיחדות עם הים מכל הבחינות, ויתור על נוחיות, התמודדות עם חללים קטנים ותנודות בלתי פוסקות. וכפי שכתבת, יש בינתיים הבדל גדול מאד בין שייט של 3 שבועות ל3 חודשים. 3 שבועות זה בגדר חופשה. 3 חודשים זה כבר חתיכת חיים. אבל....בהצלחה. זה קורה וגם מצליח מסתבר, וחלומות הם הסם של החיים........