טוב.
כאמור, זה לא בהכרח, אף אחד לא מכריח ואין לי טענות למי שלא מזדהה, אבל יש קשר. לא הבנתי מה אמרת לגבי הקשר הזה אז קשה לי להגיב. טוב, גם לי די קשה להגיב (או להבין). איזה קשר? איזו הזדהות? מדוע לא הבנת? וכו'. אשמח אם תדגיש את דבריי אליהם אתה מתייחס בתגובתך כפי שאני משתדל לעשות, זה על פי רוב מקל על הדיון. לגבי הסטייק במסעדה, אולי לשיטתך אותו אדם לא אמור לייחס חשיבות לפרה שסבלה, לשיטתי כן. ה שאתה לא מסכים עם רעיון לא אומר שאין לו ערך או שהוא בטל.הרעיון הוא בדיוק שהאיש במסעדה יבין שהסטייק לא הגיע יש מאין, הוא הגיע מפרה שסבלה ונוצלה וגודלה כמוצר ולא כיצור חי ושהוא יבין שלשם התזונה וההנאה הוא לא חייב לאכול סטייק, יש דברים אחרים שאפשר לאכול, ואז בהתחשב במחיר המוסרי של הסטייק חשוב להמנע ממנו ולפנות לאפשרויות אחרות. לא אמרתי שהרעיון הוא בטל, או שמא ישנה אמת מוחלטת, אלא, הצגתי את התזה שלי מדוע אינני מקבל את זו שלך. נניח והאדם האוכל את הסטייק מבין כיצד הוא הגיע אל הצלחת, ומכיר לפרטי פרטים את המתרחש במשחטות, האם זה רלוונטי? הרי דבריי תקפים לכך שאותו אדם היה נהנה באותה מידה מהסטייק בין אם הפרה היו מגודלות בתנאים זוועתיים כמו בימינו אלה, ובין אם הוא הגיע מעמק קסום בו הפרות נותנות את צלעותיהן ברצון ובששון. הסבל שבע"ח חווה איננו מהווה פקטור בהנאה של האוכל את הבשר. זהו בעצם העקרון, של ההבדל בין המנעות מאלימות בקרב בני אדם, לבין צמחונות. באלימות בין בני אדם הסבל הוא הפקטור, גרימת הכאב היא העיקר. ובהתייחס "למחיר המוסרי" של הסטייק, זו כבר גישה שכל אדם רשאי לבצעה עם עצמו. אני נמנע מסוגי בשר רבים, אולם פוטר את עצמי בכל הנוגע לתרנגולות. מדוע? אין לי הסבר ברור למדוע אני בוחר סוג בשר אחד על משנהו, אני פשוט לא חש רגשנות יתרה בעבור תרנגולות כשם שאני חש בעבור פרות, לדוגמא. האם אתה נוהג אחרת כאשר אתה בוחר את בחירתך ואוכל מזון צמחוני ותוך כך מתעלם מהשמדתם של חרקים אינספור (על פי ההגדרות שהוצגו כאן מקודם, זהו בעצם ספישיזם)?