ועדת חקירה
ט ר ו ף מ ע ר כ ו ת - נכתב ע"י אורי הייטנר ======================= בסוכות 2000 טיילתי, בשעות הבוקר המאוחרות, עם המשפחה באתר גמלא. כולנו יודעים, שבסוכות אי אפשר ממש לטייל באתר גמלא בשעות אלו. האתר והדרכים אליו עמוסות באלפים רבים של מטיילים, כמו כל האתרים בגולן ובגליל. אבל בסוכות 2000, לא היתה נפש חיה באתר, זולתנו. כמו בכל אתרי התיירות בגולן ובגליל, כל הצימרים בגולן ובגליל היו ריקים, גם אם כולם הוזמנו זמן רב מראש. כל זאת, כיוון שאזרחי ישראל פחדו לנסוע בכבישים המוליכים לצפון המדינה. במשך שבועיים, הכבישים הללו היו חסומים. במשך שבועיים, צפון המדינה היה מנותק. זאת, עקב מרד אלים של ערביי ישראל, כחלק מהתפרצותה של המלחמה ומתקפת הטרור הפלשתינאי נגד ישראל. בסוכות, הכבישים כבר היו פתוחים, אך אזרחי ישראל עדיין פחדו לנסוע בהם. אין מדינה בעולם שהיתה משלימה עם מציאות כזו. בכל מדינה אחרת, אילו הוקמה ועדת חקירה, תפקידה היתה לבדוק איך הפקרות כזו השתוללה במשך שבועיים. אבל אצלנו משהו דפוק מן היסוד. אצלנו, הוקמה ועדת חקירה כדי לשפוט את השוטרים שסיכנו את חייהם בבלימת המרד ומנעו מההמון המוסת והמשולהב, שקרא "איטבח אל יאהוד", לבצע את זממו. ההחלטה להקים את הוועדה המיותרת הזו היתה החלטת בחירות פופוליסטית; ניסיון שווא של אהוד ברק למנוע מערביי ישראל להחרים את הבחירות לראשות הממשלה. מסקנות הוועדה, הן ביטוי לטרוף מערכות כללי. מסקנות הוועדה, פרושן השלמה עם המרד ולכן הן מעודדות התחדשותו בעתיד. המסקנות עלולות לגרום לשוטרים להסס מפני גילוי נחישות בדיכוי המרד הבא. התוצאה עלולה להיות מרחץ דמים. שוטרי ישראל עמדו בפני מטחים של אלפי אבנים, נינג'ות ובקבוקי תבערה. אני משוכנע, שהאבנים שיידתה בהם ועדת אור כואבים הרבה יותר. אילו נהרגו, היו אותם שוטרים זוכים להוקרה ואהדה. איתרע מזלם והם נותרו בחיים, וכעת הם מוקעים כאויבי הציבור. אני מקווה שהציבור הישראלי חכם ותאב חיים דיו כדי לדחות את מסקנות הוועדה ולהתייחס לאליק רון וחבריו כראוי להם - כגיבורים לאומיים. **** יואל פלגי, מן הצנחנים הארצישראליים שיצאו להונגריה (יחד עם חנה סנש) בתקופת השואה: "תלך ולא תחזור - גיבור תהיה. תלך ותחזור - תישפט. אם לא הלכת ולא עשית, יש לך סיכוי להיות השופט. העם הזה יוסיף ויתקיים כל עוד יהיו כאלה שיהיו מוכנים ללכת גם בידיעה שאם יחזרו - ישפטו, על ידי אלה שאף פעם לא הולכים". אורי ה'
ט ר ו ף מ ע ר כ ו ת - נכתב ע"י אורי הייטנר ======================= בסוכות 2000 טיילתי, בשעות הבוקר המאוחרות, עם המשפחה באתר גמלא. כולנו יודעים, שבסוכות אי אפשר ממש לטייל באתר גמלא בשעות אלו. האתר והדרכים אליו עמוסות באלפים רבים של מטיילים, כמו כל האתרים בגולן ובגליל. אבל בסוכות 2000, לא היתה נפש חיה באתר, זולתנו. כמו בכל אתרי התיירות בגולן ובגליל, כל הצימרים בגולן ובגליל היו ריקים, גם אם כולם הוזמנו זמן רב מראש. כל זאת, כיוון שאזרחי ישראל פחדו לנסוע בכבישים המוליכים לצפון המדינה. במשך שבועיים, הכבישים הללו היו חסומים. במשך שבועיים, צפון המדינה היה מנותק. זאת, עקב מרד אלים של ערביי ישראל, כחלק מהתפרצותה של המלחמה ומתקפת הטרור הפלשתינאי נגד ישראל. בסוכות, הכבישים כבר היו פתוחים, אך אזרחי ישראל עדיין פחדו לנסוע בהם. אין מדינה בעולם שהיתה משלימה עם מציאות כזו. בכל מדינה אחרת, אילו הוקמה ועדת חקירה, תפקידה היתה לבדוק איך הפקרות כזו השתוללה במשך שבועיים. אבל אצלנו משהו דפוק מן היסוד. אצלנו, הוקמה ועדת חקירה כדי לשפוט את השוטרים שסיכנו את חייהם בבלימת המרד ומנעו מההמון המוסת והמשולהב, שקרא "איטבח אל יאהוד", לבצע את זממו. ההחלטה להקים את הוועדה המיותרת הזו היתה החלטת בחירות פופוליסטית; ניסיון שווא של אהוד ברק למנוע מערביי ישראל להחרים את הבחירות לראשות הממשלה. מסקנות הוועדה, הן ביטוי לטרוף מערכות כללי. מסקנות הוועדה, פרושן השלמה עם המרד ולכן הן מעודדות התחדשותו בעתיד. המסקנות עלולות לגרום לשוטרים להסס מפני גילוי נחישות בדיכוי המרד הבא. התוצאה עלולה להיות מרחץ דמים. שוטרי ישראל עמדו בפני מטחים של אלפי אבנים, נינג'ות ובקבוקי תבערה. אני משוכנע, שהאבנים שיידתה בהם ועדת אור כואבים הרבה יותר. אילו נהרגו, היו אותם שוטרים זוכים להוקרה ואהדה. איתרע מזלם והם נותרו בחיים, וכעת הם מוקעים כאויבי הציבור. אני מקווה שהציבור הישראלי חכם ותאב חיים דיו כדי לדחות את מסקנות הוועדה ולהתייחס לאליק רון וחבריו כראוי להם - כגיבורים לאומיים. **** יואל פלגי, מן הצנחנים הארצישראליים שיצאו להונגריה (יחד עם חנה סנש) בתקופת השואה: "תלך ולא תחזור - גיבור תהיה. תלך ותחזור - תישפט. אם לא הלכת ולא עשית, יש לך סיכוי להיות השופט. העם הזה יוסיף ויתקיים כל עוד יהיו כאלה שיהיו מוכנים ללכת גם בידיעה שאם יחזרו - ישפטו, על ידי אלה שאף פעם לא הולכים". אורי ה'