ומעשה שהיה כך היה
היום אחה"צ הלך הבן שלי הקטן (עוד לא בן 5) לחבר מהגן, פה בהמשך הרחוב. אחותו לקחה אותו לשם, והודיעה לאימו של הילד בשמי, שבעוד שעה (זה היה ב 4 אחה"צ) אני אבוא לקחת אותו. יופי. ברבע לחמש לקחתי את הבן שלי הגדול עם חבר שלו לצופים (5 דקות נסיעה) ובתי הצטרפה אלינו, כאשר ישר משם נסענו לביתו של הילד ההוא לאסוף את הקטנצ'יק. הגענו ב 5 וחמישה, הבת ירדה מהאוטו ושמעתי אותה מצלצלת להם באינטרקום, ושומעת משני ההורים ש"לפני 5 דקות בעלי הוריד אותו בבית, הנה הוא כבר חזר הוא לידי".. להזכירכם, חושך בחוץ, קור כלבים, הפספוס לבד מול דלת נעולה (בלי מעיל). שלחתי את הילדה ברגל (המסכנה רצה כל הדרך)- במידה והוא החליט לחזור לחבר, ובעצמי טסתי עם האוטו. בדקה וחצי עד הבית חלפו לי מחשבות.. שהוא לבד בחושך, בוכה..כולו תינוק.. הוא לא היה לפני הדלת. הסתובבנו ברחוב וקראנו בשמו, ובינתיים שלחתי את הילדה לשכנים. שם הוא היה. "אני רציתי הביתה, אז אבא של אור לקח אותי, והדלת היתה סגורה ולא היה אף אחד, אז בכתי, ואז השכנה יצאה ואמרה שאני אהיה שם בינתיים ואני הייתי מנומס ולא רבתי ורק ישבתי והסתכלתי..." - אתם מבינים? הם לא טרחו להתקשר אליי לבדוק אם אפשר להביא אותו (הפלאפון היה עליי כל הזמן, זמין, וזה המספר שיש להם) האבא של החבר ההוא פשוט הוריד אותו מחוץ לשער, בלי לבדוק אם יש מישהו בבית - ונסע!! מחר אני אראה את האמא הזו בגן, והילד בטח כבר שכח מה היה ויבקש ללכת לשם שוב - להגיד משהו? כי כרגע אני רותחת על חוסר האחריות.
היום אחה"צ הלך הבן שלי הקטן (עוד לא בן 5) לחבר מהגן, פה בהמשך הרחוב. אחותו לקחה אותו לשם, והודיעה לאימו של הילד בשמי, שבעוד שעה (זה היה ב 4 אחה"צ) אני אבוא לקחת אותו. יופי. ברבע לחמש לקחתי את הבן שלי הגדול עם חבר שלו לצופים (5 דקות נסיעה) ובתי הצטרפה אלינו, כאשר ישר משם נסענו לביתו של הילד ההוא לאסוף את הקטנצ'יק. הגענו ב 5 וחמישה, הבת ירדה מהאוטו ושמעתי אותה מצלצלת להם באינטרקום, ושומעת משני ההורים ש"לפני 5 דקות בעלי הוריד אותו בבית, הנה הוא כבר חזר הוא לידי".. להזכירכם, חושך בחוץ, קור כלבים, הפספוס לבד מול דלת נעולה (בלי מעיל). שלחתי את הילדה ברגל (המסכנה רצה כל הדרך)- במידה והוא החליט לחזור לחבר, ובעצמי טסתי עם האוטו. בדקה וחצי עד הבית חלפו לי מחשבות.. שהוא לבד בחושך, בוכה..כולו תינוק.. הוא לא היה לפני הדלת. הסתובבנו ברחוב וקראנו בשמו, ובינתיים שלחתי את הילדה לשכנים. שם הוא היה. "אני רציתי הביתה, אז אבא של אור לקח אותי, והדלת היתה סגורה ולא היה אף אחד, אז בכתי, ואז השכנה יצאה ואמרה שאני אהיה שם בינתיים ואני הייתי מנומס ולא רבתי ורק ישבתי והסתכלתי..." - אתם מבינים? הם לא טרחו להתקשר אליי לבדוק אם אפשר להביא אותו (הפלאפון היה עליי כל הזמן, זמין, וזה המספר שיש להם) האבא של החבר ההוא פשוט הוריד אותו מחוץ לשער, בלי לבדוק אם יש מישהו בבית - ונסע!! מחר אני אראה את האמא הזו בגן, והילד בטח כבר שכח מה היה ויבקש ללכת לשם שוב - להגיד משהו? כי כרגע אני רותחת על חוסר האחריות.
