ומדוע לא לספר?
אפילו אין צורך בהכרות מוקדמת או בפגישה רבת משתתפים - אלא כמו ששלי הציעה, בקלילות ובנחמדות. בסופו של דבר המידע אמור לשמח את אמך, שהרי כעת היא יודעת שבתה פוסעת בתלם הנכון אלי חיים מאושרים, חתונה, ילדים, משכנתא, ורידים ברגליים ומשחקי ברידג´ סוערים במתנ"ס השכונתי. ברצינות - זה לא צריך להיות כזה מסובך. אמא, את יודעת שיש לי חבר חדש? בגלל זה אני יוצאת הרבה, אבל שתדעי, אם את דואגת, שהוא בחור טוב, ממשפחה ממוצא אירופאי, הוריו אקדמאים - עובדי מדינה, וטרם עשיתי משהו שעליי להתבייש בו. אם הגירסה הזו אינה מתאימה למה שאת, ירח אדום, אמורה לספר לאמך, הייתי מציעה לנקוט בגישה קצת יותר מעורפלת אך נעימה: אמא, יש לי חבר חדש. אני יודעת שהוא החמישי בשבוע האחרון, אבל הוא באמת אהבת חיי. הבעיה היא שהוא צריך הרבה כסף ומהר, וחשבתי שאולי את רוצה לפגוש אותו, ובתמורה הוא יפגוש את הארנק שלך? וברצינות לחלוטין: אין דבר, לדעתי, שישמח אם בישראל מאשר לשמוע שבתה מאושרת, חובקת חבר חדש, ובעיקר- רוצה לשתף את אמה בסיפורים, בחוויות ובעיקר בעצם העובדה שטוב לה. תתפלאי, זה עשוי לשנות את גישתה מהקצה אל הקצה.