ומה עכשיו?

[בן טל-שחר]

ומה עכשיו?

הגעה לפריז דורשת הנחיות שונות ואף הפוכות זו מזו, בהתאם להיכן שנמצאים בעת קבלתן.

מה שנכון לך עכשיו, עשוי להיות פחות נכון אחר-כך.

מה שמוטעה לך עכשיו, עשוי להיות נכון בזמן אחר.

כל רמה, בכל שלב, דורשת הנחיות אחרות.

מורים שהרבה מדבריהם מכוונים לרבים שאינם מוּכּרים להם אישית (לדוגמה, אקהרט טולה), מקפידים לעתים להתנסח באופן שיאפשר לפרש אותן בצורה אישית מתאימה, בהתאם לשלב ולרמה הנתונים.

זה לא אומר שכך אכן קורה, אך הרבה מדבריהם נוסחו באופן שנועד לאפשר זאת יותר.

מורים שהרבה מדבריהם מכוונים למעטים שמוּכּרים להם אישית (לדוגמה, פטר דמיינוביץ' אוספנסקי), הרשו לעצמם לעתים קרובות יותר, להתנסח באופן ספציפי ומדוייק יותר, בהתאם למצבו הרגעי של האדם שאליו הם כוונו.

ובשבילך אישית?

אולי פשוט לנסות להבין אם ההנחיה רלוונטית לך אישית, למצבך בשניה זו.

ואם כן, באיזו דרך/צורה בדיוק.

הודעה זו, כמובן, איננה משקפת את כל האמת/התמונה, אלא רסיס זעיר בלבד.
הציבו רסיס זה במקום בלתי מתאים והנה הוא חסר תועלת לחלוטין (וכמובן שגוי).

 

[בן טל-שחר]

יישום אישי

במשך מספר שנים, ליווה אותי פוינטר שאם אנסה לתרגמו למלים, הוא עשוי להישמע בערך כך: "הכיצד זה לא נכחת בכל אותו זמן? וכיצד תוכל לנכוח במצב כזה בדיוק, בפעם הבאה?" והוא היה נפלא ומתאים למצבי דאז ועזר לי לגלות דברים רבים וחשובים מאד ולעתים מפתיעים מאד, שחלקם ממשיכים לסייע לי לנכוח אפילו ברגע זה ממש.

לאחר מכן הוא הוחלף על-ידי פוינטר אחר לגמרי, אף הוא ליווה אותי במשך מספר שנים. אם אנסה לתרגמו למלים, הוא עשוי להישמע בערך כך: "מה זה משנה עכשיו מה היה? העמק בעכשיו עכשיו" ואני חב לו חלק משמעותי ממאסת הנוכחות שנצברה בהווייתי באותן שנים.

בשלב כלשהו, כדרכו של כל פוינטר, גם זמנו הגיע להיות מוחלף בפוינטר חדש וכן הלאה.
בכל שלב, בכל מצב, בכל רמה (בכל מיומנות), בכל אדם, יש את הנכון יותר ואת הנכון פחות.

והם יכולים להתחלף ולהתהפך מרגע לרגע, מזמן לזמן, משלב לשלב, מאדם לאדם.
ההודעה הזאת, למשל, עשויה להיות חסרת ערך לאדם מסויים, ברגע מסויים... ובעלת ערך רב לאדם אחר, ברגע אחר.

הודעה זו איננה משקפת את כל האמת/התמונה, אלא רסיס זעיר בלבד.
הציבו רסיס זה במקום בלתי מתאים והנה הוא חסר תועלת לחלוטין (וכמובן שגוי).

 

[Mist2]

כיצד אנו יכולים לקבל את דבריהם של מורים מודעים

בדרך כלל חסרות לנו כמה נקודות חשובות היכולות להשלים את התמונה ולאפשר לנו להתייחס בצורה עניינית לדברים הנאמרים ע"י מורים מודעים.
אני לא מדבר על ידע והוויה, שבלעדיהם אין כלל סיכוי להבין דברים אלה.
אני מדבר על נקודות נוספות, שמשום מה קל לנו להתעלם מהן.
* למה הדברים נאמרים בצורה מסוימת?
* למי הם נאמרים?
* ומה המטרה שמאחורי הדברים?
אני רוצה להתייחס יותר לנקודה השנייה! "למי הם נאמרים?"

אנסה להביא דוגמאות כדי להבהיר את דברי.
אנשים שונים מפתחים לאורך חייהם נטיות מסוימות, מדובר על מכניזם שנוצר ופועל בצורה מסוימת מאוד.
כל אדם מפתח לעצמו מכניזם או מכניות המתאימה לתנאים בהם הוא חי.
מדובר בתכונות של האדם, בהרגלים, ובהתנהלותו באופן כללי בעולם בכל המישורים המוכרים לנו כגון: צורת חשיבה, רגש, תנוע ואינסטינקט.
אותה תבנית-מכניות שומרת את האדם במצב בו הוא יכול להמשיך לישון ולתפקד בעולם זה.
אם נצליח לערער טיפה את המכניות של אדם זה או אחר, הרי שהדבר אלול לגרום לו לזעזוע והזעזוע בתורו יכול לגרום לאותו אדם לפקוח את עיניו לזמן קצר ומוגבל מאוד.
במלים אחרות, האדם יכול להתעורר לזמן קצר.

לאחר שהברתי את הנקודה הזו, ניתן להמשיך בנושא שלנו.
מורה מודע אלול לומר לאדם, אשר המכניות שלו מתבטאת באקטיביות מוגזמת, שעליו ללמוד לא לעשות, וכל מה שעליו לעשות הוא להירגע.
דברים אלה יהיו נכונים לעבודתו של אותו אדם לאותו רגע! יכול להיות שמבחינתו בעוד שנה עבודתו תשתנה מקצה לקצה.
אדם אחר שהמכניות שלו שונה יקבל באותו הזמן תשובה שונה מאותו מורה!

אבל, כיוון שבני אדם לא מודעים לכך, וצורת המחשבה שלנו היא פורמטורית במיוחד, אנו נתייחס לדבריו של אותו מורה בצורה מאוד לא נכונה.
ללא הידיעה שדברים אלה מכוונים לאדם ספציפי, שהמכניות שלו מאוד ספציפית, אנשים יטילו דברים אלה לכל עבר ללא הבנה.
הם יצוטטו את המורה, יכתבו עליו ספרים ותמיד יזכירו ששיטתו היא אי עשיה ורוגע.

אדם אחר שהמכניות שלו מתבטאת בעצלות ובחוסר מעש ועניין, יקבל מאותו מורה המלצה הפוכה: לעשות יותר מאמצים ולהיות יותר אקטיבי…
הפעם אנשים אחרים יכתבו ספרים אחרים ויסבירו שתורתו של המורה היא מאמצים ואקטיביות!

אדם שבגלל המכניות שלו, הוא מקפיד כל הזמן על הכללים ועושה בדיוק את מה שכתוב בספרים או במילים אחרות מתייחס יותר לצורה ולא לתוכן, יכול לקבל מהמורה תובנה שהדרך לא קיימת.
ושוב גם כאן, תובנה זו מתאימה ומיועדת רק לאותו אדם, שבקרה זה יכול להתעורר לרגע ולהבין שהוא יוצר לעצמו צורה ומסתתר מאחוריה במקום לעשות את העבודה האמתית.
אך אנשים שלא מודעים לכך, מיד יפתחו רעיונות פילוסופים ויכתבו ספרים המדברים על כך שבעצם אין דרך, היא לא קיימת.

הדבר דומה במשהו לרפואה מודרנית: רופא שאליו יגיעו חולים הסובלים מכאב ראש, ימליץ לכולם לקחת אקמול.
לאומתו הומאופט, יטפל בכל אדם בצורה שונה, וכלל לא משנה שכולם סובלים מאותם הסימפטומים.

וכך, אנו יוצרים לעצמנו סתירות: המורה הזה אומר שעלינו להירגע, והשני אומר שעלינו להתנזר והשלישי בעד מין….
אך כל הדברים האלה נאמרים לאנשים ספציפיים או לקבוצת אנשים דומים והם לא מיועדים לכלל הציבור.
גם אם הם נאמרים בפומבי, עלינו לדעת לפי ההכרות שלנו עם המכניות שלנו האם הדברים מיועדים לנו או לא.