קטונתי... אבל אנסה ../images/Emo101.gif
כמי שרק יצאה ממשבר קשה לאחרונה באמת קטונתי מלתת עצות. אבל בכל זאת אנסה להסביר את המקום שלי היום. אולי זה יעזור למישהו. במהלך הזמן האחרון הבנתי כמה דברים: א. מה שהיה בעבר היה. אין לי שום דרך לשנות. ב. לעזוב את הכעס - אם הכעס קיים חשוב לבטא אותו, אבל באיזשהו זמן צריך להיות אפשרי להעביר את הקשב מן הכעס על העבר אל הרצונות והכוונות שבהווה, ולדעת "להרפות" מהכעס כאשר הוא חוסם אפשרויות בהווה ובעתיד. ג. מה אני רוצה - חשוב להיות ברורים קודם כל לעצמינו ואחר-כך לאחרים.ל-"סכסוך" יש דינמיקה משל עצמו, אצל זוג נשוי עם הסטוריה ארוכה הוא יכול בקלות להפוך ל-"סכסוך כדור שלג", הגדל מרגע לרגע, סוחב איתו את כל העבר. ואז ממש קשה לראות מה רוצים... ד. לנסות לנוח (הנה עצה שהיה לי מאוד קשה ליישם בעצמי, אבל נראית לי חשובה) - בעיצומו של המשבר היה לי מאוד קשה לחשוב על נושא אחר. זאת-אומרת כל שעות הערנות שלי הייתי "במשבר" לא נחתי בעצמי ולא נתתי מנוחה לסביבה. זה מתיש, מטשטש את החושים ובסופו של דבר עלול לפגוע בשיפוט (ובבריאות)... ה. אחריות - לחשוב מה החלק שלי במצב אליו הגענו, ולנסות ללמוד מזה משהו. אני למדתי שהאושר שלי הוא באחריותי, אני יכולה "להרשות" לעצמי להיות שמחה,ואני שואפת ששמחה זו לא תהיה תלויה בלעדית באחר. ו. אם עזבתם את הכעס וגיליתם שיש שם עוד אהבה - הצמדו אליה והביעו אותה. ז. ערנות - לשמור שלא "להרדם". נישואין זו מסגרת עם אפשרויות רבות של בריחה... אך בריחה, כמה שהיא נוחה לעיתים, אינה מקדמת את מטרתכם (להיות מאושרים). וואי ! יצאה לי מגילה, אני מנסה לחשוב אם יש עוד משהו לומר (אם הגעתם הלום...). אז רק אומר שאני מרגישה שחל בי שינוי פנימי, והשינוי נראה לי לטובה. אה עוד דבר, לפעמים נראה שדברים "תקועים" כל כך חזק עד כי הם בלתי ניתנים לשינוי, לתת צ´אנס. דינמיקה יכולה להשתנות. מישהו אמר שהמרחק בין מזרח למערב הוא... בהפניית המבט. זהו בינתיים ותודה לכולם.