ומה בעצם היא רצתה?
ככה יושבת וחושבת לה..רוצה לדבר ואינה יכולה המון מחשבות מתרוצצות בה הימים שעברו פתחו את קרו השמש שפגעה בליבה ושוב אינה זו האהבה שכה קיותה וכעת.. נוגעת היא בשערה..מלפפת את התילתול מסביב לאצבעה מביטה המון במראה על גופה..יודעת שכעת רק אותו רצתה הימים עוברים והשבוע נגמר..ועדיין עליו חושבת היא בדרך לעבודתה ובחלוף היום תשושה היא וצמאה היא למנוחה...וכך הביתה מגיעה בפחות שמחה יודעת בתוכה שהכל כבר אינו כשהיה...ורצתה לחלום שהכל ישתנה לטובה אך הימים חולפים והכל כמו שהיה.. לבטים לבטים עולים וצצים..ובליבה פנימה יודעת שהימים חולפים ורצים ורוצה לעצור ולחשוב שוב על עצמה לפתוח דרך חדשה והפעם רק בשבילה לעמוד ולומר את אשר היא כל כך רוצה להוציא הכל ולעשות את המעשה שכה רצתה ולמרות שהימים עברו בכאב עמוק הוא אותה עדיין רוצה לזכור ועמוק הכאב כסכין שחודר האם רצה הוא בה אחרי המכה? ואוליי יכלה היא לעשות יותר מאשר רצתה? והימים חוליפ והוא קם וממשיך ואת ליבה הוא ינצור בתוכו תמיד והיא תביט ותראה אותו מתרחק ויודעת שאצלה הכל רק חוזר והולך ורוצה לקרא לו שיחזור שיביט ויחבק ובעיקר שיהיה לצידה לאהוב...
ככה יושבת וחושבת לה..רוצה לדבר ואינה יכולה המון מחשבות מתרוצצות בה הימים שעברו פתחו את קרו השמש שפגעה בליבה ושוב אינה זו האהבה שכה קיותה וכעת.. נוגעת היא בשערה..מלפפת את התילתול מסביב לאצבעה מביטה המון במראה על גופה..יודעת שכעת רק אותו רצתה הימים עוברים והשבוע נגמר..ועדיין עליו חושבת היא בדרך לעבודתה ובחלוף היום תשושה היא וצמאה היא למנוחה...וכך הביתה מגיעה בפחות שמחה יודעת בתוכה שהכל כבר אינו כשהיה...ורצתה לחלום שהכל ישתנה לטובה אך הימים חולפים והכל כמו שהיה.. לבטים לבטים עולים וצצים..ובליבה פנימה יודעת שהימים חולפים ורצים ורוצה לעצור ולחשוב שוב על עצמה לפתוח דרך חדשה והפעם רק בשבילה לעמוד ולומר את אשר היא כל כך רוצה להוציא הכל ולעשות את המעשה שכה רצתה ולמרות שהימים עברו בכאב עמוק הוא אותה עדיין רוצה לזכור ועמוק הכאב כסכין שחודר האם רצה הוא בה אחרי המכה? ואוליי יכלה היא לעשות יותר מאשר רצתה? והימים חוליפ והוא קם וממשיך ואת ליבה הוא ינצור בתוכו תמיד והיא תביט ותראה אותו מתרחק ויודעת שאצלה הכל רק חוזר והולך ורוצה לקרא לו שיחזור שיביט ויחבק ובעיקר שיהיה לצידה לאהוב...