ולפעמים..

[רקדנית הרוח...]

ולפעמים..

אתה מרגיש שהנה שככה הסערה, אין עוד גלים.. חזרת לשלווה. לוקח צבע לבן בוהק וצובע את תמונת חייך המבהיקה צבועה בצבעים עזים, מלאי רגש מלאי יצרים ולהט.. מכסה את כל אותם צבעים בלבן ההוא... הזך, והמרגיע. ואתה לא בטוח שאתה כל כך אוהב את השלווה הזאת, את הרוגע המדומה.. הסערה קוסמת לך יותר, הסופה קורצת לך.. אתה מייחל ליום שבו תסיר את שכבת הלובן ותשחרר לחופשי את כל אותם צבעים כלואים האדום והכתום והצהוב והסגול והירוק שיבעירו שוב את האש החבויה בנשמתך.

 

[יודע ש...]

או הנה רקדנית העוגות

חזרה שלווה ורגועה בבקשה פרטים מאיפה השלווה יום פורח ונהדר לך

 

[גחלילית זוהרת]

רקדניתתתתתתתתת

הסערה כשמה כן היא! באה והולכת וחוזרת ושבה ונעלמת. והנשמה שלנו מוקפת תמיד בצבעים וסערות ובגוונים שונים. רק טוב!!!

 

[נוצה סגולה]

תעתועיי כמיהה ...

בחושך , לוחשים רזיי שמש , אל פסגות קפואות... גווניי שלווה צחורים מזמינים ציריי קשת ליילד כסות לצמא שבלב.. מייתר בודד מנגן אל תוך השקט... ליבך ... בקשב.. חובק את העירום העיוור.. מרקיד את הרוח ...

 

[אמיר.]

לפעמים

מציאות חדשה כמהה לאיחול ישן. ????????????????????????????????????????????????