ולנסיה - סיפור עונה
סיפור עונה נחמד מאוד שחוויתי ביומיים האחרונים (או-אה, כמה חרשתי..) עם ולנסיה. בחרתי אותם גם בגלל הפוטנציאל העצום, גם בגלל האתגר להתמודד מול בארסה וריאל הגדולות, ומול אתלטיקו מדריד ו-ויאריאל (בערך באותה רמה כמוני). נתחיל את הסיפור במשפט קצר - אני מת על אלמריה!!
ועכשיו ברצינות: התחלתי את העונה עם בטחון גבוה כאשר אמרתי להנהלה שאני הולך להאבק על תואר האליפות. שמתי אימונים קבועים שאני מביא לקבוצות שאני מאמן, (לקח לי זמן אבל לבסוף) בניתי טקטיקה, הסתכלתי על סגל קבוצה המילואים ועל סגל הקבוצה הבוגרת ושאר הדברים הרגילים. החלטתי שהקבוצה זקוקה לחיזוק בראש ובראשונה בעמדת המגן השמאלי - שם היה לי רק את מורטי האיטלקי הבינוני. הבעיה הייתה שההנהלה התקמצנה ונתנה לי פחות ממיליון פאונד להבאת שחקנים ורק 500 אלף בתקציב המשכורות (שהיה בדיוק 20 אלף מעל מה ששילמתי). ביקשתי עוד כסף וקיבלתי עוד 10 מיליון פאונד. הגעתי להסכם מפתיע עם מנצ'סטר יונייטד על סך 9 מיליון פאונד וכך קניתי את אברה, המגן השמאלי הצרפתי. הצעד הבא היה לדלל את הקישור המעובה (כי החלטתי לשחק עם 4 קשרים, והיה לי 11 קשרים בסגל) - מכרתי את אדו לניוקאסל בסכום של 2.4 מיליון פאונד, השאלתי לאסטון וילה את גאביז'ן והצעד הקריטי ביותר היה מכירת ויסנטה הספרדי. לא הייתי בטוח אם כדאי, אבל החלטתי למכור אותו ולתת לסילבה לשחק בעמדה שלו. ויסנטה נמכר לארסנל בסכום של 17.75 מיליון פאונד. כמו כן, השאלתי את השוער מורה לטולוז הצרפתית.
פתיחת העונה: פתחתי את העונה במשחק חוץ מול ציריך בסיבוב המוק' ה3 של ליגת האלופות. אחרי משחקי ידידות ללא כיבושים רבים, ניצחתי 1:0 בחוץ את ציריך. לפני הגומלין היה לי את משחק הפתיחה בליגה, הייתי הרבה יותר טוב מאוססונה, אבל זה נגמר 0:0 (ריקרדו, השוער שלהם, קיבל ציון 9 כמו שוערים רבים שתפסו ימים פשוט מדהימים בעונה הזאת). בגומלין ניצחתי שוב 1:0 ועליתי לבתים של ליגת האלופות שם הגרלתי את מילאן, סלטיק ואנדרלכט. בית סביר. במחזור השני אירחתי את ריאל מדריד במסטאייה ותראו איזה טירוף היה בולנסיה אחרי 23 דק' בלבד: http://img155.imageshack.us/img155/3870/72939622ki4.jpg תוצאת הסיום הייתה 3:2.
חודש ספטמבר היה לא רע. עשיתי אח"כ 0:0 בלבד עם אלמריה, ניצחון ביתי 3:2 על סלטיק, 2:2 בקאמפ-נואו מול בארסה, 3:0 על סביליה ו2:0 על אלמריה. פתיחה טובה. אוקטובר היה מדהים - 6 נצחונות מ6 משחקים כולל 2:0 בסן סירו על מילאן, 2:1 על אנדרלכט ו2:0 בחוץ על ויאריאל. רק בדצמבר הפסדתי לראשונה - 2:1 לבטיס בחוץ. הייתי במקום הראשון בליגה כאשר בארסה וריאל מדשדשות במקום 4-6, בטיס הייתה אחרי ואחריה אתלטיקו מדריד. הייתי בדרך טובה, אבל הרגשתי שדרוש חיזוק ב3 מקומות: בלם (מרצ'נה ממש בינוני), קשר מרכזי (אלבלדה לא מסוגל להחזיק קישור), חלוץ (וייה וזיגיץ' היה בינוניים למדי). בעקבות מצב כלכלי טוב (גם עקב מכירת ויסנטה) היה לי 25 מיליון פאונד להבאת שחקנים. רציתי להביא את אזיקייל גראי (הבלם של ראסינג) אבל אי אפשר להעביר שחקנים בתוך ספרד בינואר. לכן, החלטתי למכור את מוריינטס הגרוע ולהביא את הנטלאר מאייאקס. הודחתי מהגביע הספרדי בשלב החמישי. לה קורוניה קרעו אותי 4:1 אצלהם, ובמסטאייה הייתי צריך 3:0. הובלתי 2:0 אחרי 12 דק' של משחק, אבל זה נגמר 2:0... מבאס. בסוף ינואר, יום לפני שאנטלאר הגיע, הפסדתי לריאל מדריד 2:0 בברנבאו, עד כמה שזכור לי בטיס ואני היינו שווים בנקודות באותו הרגע. במשחק השני שלו, אנטלאר כבש את שער הניצחון (והיחיד) מול בארסה במסטאייה.
סוף פברואר עד סוף העונה- עפתי בשמינית גמר ליגת האלופות מול רומא ובאותו הזמן אתלטיקו מדריד עלתה למקום הראשון בהפרש של 2 נקודות ממני. הם הצליחו לפתוח אפילו פער של 4 נק' ממני, אבל אז הפסד שלהם לרקראטיבו וניצחון שלי צימק את הפער בפסגה לנקודה אחת. הפער עמד על נקודה בלבד כאשר הגענו למחזור ה29. משחק העונה: אתלטיקו מדריד מאחרת בויסנטה קלדרון את ולנסיה. ניצחון שלי ואני חוזר למקום הראשון, תיקו וזה נשאר נקודה הפרש, ניצחון שלהם והם פותחים פער של 4 נק'. תוצאת הסיום? כמובן ש2:0 לאתלטיקו מדריד. הייתי עצבני בטירוף, אחרי משחק מצויין שלי (וגם של לאו פרנקו) פורלאן ב2 התקפות מתפרצות כבש פעמיים. אבל מיד אחרי הניצחון שלהם, הם הפסידו 3:1 לבארסה וצימקתי את הפער לנקודה אחת בחזרה כאשר נותרו 8 משחקים לשחק. משחק לאחר מכן הם עשו רק תיקו עם סביליה ואני ניצחתי. עליתי למקום הראשון עם הפרש של נקודה אחת מאתלטיקו במהפך מפתיע 2 מחזורים בלבד אחרי שניצחו אותי והגדילו את הפער. בשבילי זה היה ניצחון כפול: גם ניצחון בדרבי על לבאנטה וגם חזרה למקום הראשון אחרי שזה היה נראה גמור. מחזור לאחר מכן, ניצחתי 3:0 והם גם ניצחו ושמרתי על המקום הראשון. במחזור ה33 הם הובילו על מורסיה 1:0 ואני הייתי מול בטיס מהמקום הרביעי והייתי חייב ניצחון כדי להשאר במקום הראשון. היה קשה להכניע אותם אבל בסוף זה נכנס. ניצחתי 1:0 ואתלטיקו 2:0 ונשארתי במקום הראשון. במחזור ה34 חטאפה הנחילו לי הפסד מעצבן, ויותר מעצבן זה שאתלטיקו מדריד ניצחו 4:1 את סראגוסה! שוב המצב התהפך, הם מובילים ב2 נק' את הליגה. מחזור לאחר מכן שוב הפסדתי! לא מתפקד תחת לחץ. אתלטיק בילבאו הנחילו את ההפסד הביתי הראשון שלי והיחיד באותה העונה 1:0 קטנטן אחרי ששלטתי. יותר (או פחות) מעצבן זה שגם אתלטיקו הפסידו ופספסתי הזדמנות להפוך את המצב בפעם השלישית. מחזור לאחר מכן שיחקתי מול מאיורקה. הם הובילו 1:0 וזה נגמר רק 1:1. בשלב הזה כבר הייתי נורא מעוצבן.. 2 הפסדים ותיקו כשאני חייב נצחונות?!? גם אתלטיקו עשו תיקו ופספסתי שוב הזדמנות להפוך את המצב. אחרי 36 מחזורים הטבלה נראית כך: 1. אתלטיקו מדריד - 79 נק' 2. ולנסיה - 77 נק' במחזור ה37 שיחקתי מול ויאדוליד ובקלות ניצחתי הובלתי 2:0 במחצית. אתלטיקו מדריד שיחקו בחוץ מול ויאריאל מהמקום ה15 (!) והובילו 2:1 במחצית. התחננתי ל2:2 שם וזה אכן קרה, ודי מהר..(!) בדקה ה48 תומאסון כבש והשווה. אני ניצחתי 3:0 אבל אתלטיקו המעצבנים הצליחו לנצח 4:2 למרות השוויון. במחזור הסיום, אחרי שפישלתי כ"כ הרבה בפינאלה של הליגה, התארחתי אצל רקראטיבו. אתלטיקו מדריד אירחו בביתם את אלמריה. הייתי צריך לנצח ושהם יפסידו.. סיכוי אפסי למדי. במחצית הצלחתי להוביל 1:0 משער הנטלאר, בויסנטה קלדרון היה 0:0, לא מספיק בשבילי (כי הם מובילים לא רק בהפרש שערים אלא בתוצאות בינינו..). בדקה ה59 אלמריה עלתה ל1:0 ואני נותרתי המום !! התפללתי שהחוד המטורף של אתלטיקו שכולל את פורלאן, אגוראו, מיסטה, מקסי רודריגז ולואיס גרסיה לא יצליח לכבוש ב30 הדק' האחרונות.. גם סיכוי קטן. אגוארו נפצע שם. בדקה ה80 עדיין היה שם 1:0 לאלמריה ואצלי וייה הבטיח את ניצחון עם השני שלנו.. זה היה מותח עד הרגע האחרון ופחדתי מאוד. אחרי שיחת הסיום ראיתי את התוצאות של המחזור האחרון לפני (מהסוף להתחלה): ברצלונה 3 : ויאדוליד 1 ולנסיה 2 : רקראטיבו 0 ריאל מדריד 1 : אוססונה 0 סביליה 1 : מאיורקה 2 ויאריאל 0 : לבאנטה 3 סראגוסה 3 : חטאפה 0 ראסינג 1 : אספניול 0 דפורטיבו 2 : בטיס 2 מורסיה 0 : בילבאו 1 ו....... אלמריה 1 : אתלטיקו מדריד 0
והצמרת בסיום (שימו לב למקומות 3-6): 1. ולנסיה - 83 נק' 2. אתלטיקו מדריד - 82 נק' 3. בטיס - 73 נק' - +28 4. אתלטיק בילבאו - 73 נק' - +10 5. ריאל מדריד - 73 נק' - +31 6. ברצלונה - 73 נק' - +45 בשורה התחתונה: אליפות!
עכשיו הבנתם למה אני אוהב את אלמריה?
http://img398.imageshack.us/img398/1083/45234273zk9.jpg
סיפור עונה נחמד מאוד שחוויתי ביומיים האחרונים (או-אה, כמה חרשתי..) עם ולנסיה. בחרתי אותם גם בגלל הפוטנציאל העצום, גם בגלל האתגר להתמודד מול בארסה וריאל הגדולות, ומול אתלטיקו מדריד ו-ויאריאל (בערך באותה רמה כמוני). נתחיל את הסיפור במשפט קצר - אני מת על אלמריה!!
