אבל השפתי חכמים לא ברור מלכתחילה:
השפתי חכמים הזה בכלל לא ברור. הוא מנסה להסביר את רש"י אבל עונה לשאלה שלא ממש קיימת אצלו. וכך גם יוצר את השאלה, גם משיב תשובה שאין לה אולי מקור (לפחות עד המקום שהגעתי אליו במעבר על המדרשים שמדברים על שילוח צפורה. נאלצתי להפסיק באמצע בגלל טרמפ שחיכה לי) והתשובה עצמה גורמת לשאלה שלך. אולי הגדרתי את זה לא נכון. אז תראה בעצמך את המקורות: רש"י כותב ככה: אחר שלוחיה- כשאמר לו הקב"ה במדין לך שוב מצרימה, ויקח משה את אשתוואת בניו גו' ויצא אהרן לקראתו, ויפגשהו בהר האלוהים. אמר לו מי הם הללו. אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני. אמר לו והיכן אתה מוליכן. אמר לו למצרים. אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם. אמר לה לכי אל בית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה. מקור המדרש הוא מכילתא עמלק פ"א. שם זה מופיע בשינויים קטנים- .. א"ל משה היכן היית כל השנים הללו, אמר לו במדין. א"ל מה טף ונשים אלו עמך, אמר לו אשתי ובני. אמר לו, ולאן אתה מוליכם, אמר לו למצרים; א"ל על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו. באותה שעה אמר לצפורה, לכי לבית אביך. ובאותה שעה הלכה לבית אביה ונטלה שני בניה, לכך נאמר אחר שלוחיה. => רש"י עצמו לא רואה מקום לחילוק בין החשש לצפורה והחשש לילדים. סביר בהחלט שהוא קורא את המדרש בקריאה טבעית שבה הבעל פונה לאשתו ומציע לה לעזוב, כשהילדים, מבחינתו, מצטרפים אליה אוטומטית. ויש עוד צורות קריאה טבעיות שלא מחייבות חלוקה כזו. אבל נניח שאכן משה התכוון לשלוח דווקא את צפורה (והילדים הצטרפו אליה שלא מתוך הרצון לשלח גם אותם). זה קרה בעקבות אמירת אהרון "על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם". אך מה אומרת אותה אמירה? האם היא דווקא מדברת על השיעבוד במצרים? זה לא חייב בכלל להיות כך. ואכן ה"גור אריה", מפרש רש"י נוסף (המהר"ל) מקשר את האמירה הזו לגזירת הבנים. ואם כך, באמת רק צפורה מהווה בעיה ולא הבנים.
