צודקת, זה קטע שמאד שונה פה ממה שהתרגלתי
בארץ, כשהייתי הבעלים, כל הציוד היה עלי. אם הפנסיון רצה להביא משהו שלו שיהיה לבריאות, אבל האחריות היתה שלי.
פה סיפור אחר לחלוטין, הייתי די בהלם בהתחלה.
קודם כל מסתבר שציוד לסוס - למשל אוכף - ממש לא כלול במחיר הפנסיון בברירת המחדל. ממה שמצאתי פה בכמה חוות, יש מקומות שבהם פשוט אין ציוד (כלומר, לבעלים יש ציוד אבל את לא יכולה להשתמש בו ומצפים ממך להביא ציוד שלך - שזה די הזוי בעיני); יש מקומות שבהם יש ציוד של הבעלים ואם את רוצה להשתמש בו את צריכה לשלם (קיבלתי מחירים בין 25 ל - 50 דולר בחודש - לא מבוטל בכלל!) ויש מקומות שבהם את יכולה להשתמש בציוד של הבעלים בחינם (יצא לי למצוא שניים כאלה ואחד מהם הוא זה שאני נמצאת בו כרגע). זה משתנה מבעלים לבעלים, ולא בהכרח לפי החווה.
הבעלים של הסוס שאני רוכבת עליו כרגע היא המאמנת. היא לא רוכבת עליו בשוטף - היא קנתה אותו מלכתחילה לפנסיונים. אז היא מוכנה שנשתמש בציוד שלה בכיף, אבל מעדיפה לא לקנות ציוד נוסף בשבילו. את כל השמיכות שלה שהוא השתמש בהן הוא השמיד מזמן, לפני שאני עשיתי פנסיון, והבחורה שעשתה את החצי השני קנתה לו שמיכות. כשהיא עזבה, היו דברים שקניתי, והיו דברים שהמאמנת מצאה שהתאימו במידה והיא השאילה לי. הוא הורס את השמיכות שלו די יפה... אני תופרת כמיטב יכולתי, אבל בשורה התחתונה עכשיו אנחנו צריכים קולר ושמיכת חורף, והיא לא תקנה לו.
וכן, בגלל שהיא קנתה אותו לפנסיונים, ובגלל שאני מגדילה ראש ואכפת לי, ובגלל שזה המצב... יוצא שהנטל עלי הוא כמו פנסיון מלא. אני לא יכולה להקטין ראש, קשה לי עם זה, וזה מעצבן אותי אבל אין לי הרבה מה לעשות בנדון. ד"א, כשאין חצי פנסיון, מבחינתה אין בעיה שאני אשלם חצי וארכב מלא. פשוט מבחינתי יש בעיה. זה מאד קשה לי מעשית למצוא את הזמן והכוח לרכב כל כך הרבה.