ויש גם הצלחות...

העין ה 3

New member
ויש גם הצלחות...

למי שלא זוכר, הנה סיכום קצר: בני הבכור, בן 15.5, ADHD וסובל בעיקר מקושי בהתארגנות. הבקרים שלנו (היו) זוועתיים. כולנו הלכנו לעבודה, לבי"ס ולגן בהרגשה רעה ועצבניים. הבעיה היתה שהוא גר בקומה נפרדת משלנו, ולא היתה לי שליטה על מה שהוא עושה. הוא גם סוגר את דלת חדרו, כך שגם כשאני מגיעה לקומה שלו אני לא יודעת אם הוא התחיל להתארגן או לא, אלא נאלצת להאמין לו כשהוא אומר: אני "תיכף" מוכן... החל מלפני שבוע, סיכמנו שהוא יביא בערב את הילקוט המסודר והבגדים למחר לקומה שלנו (אין אפשרות שיעבור לגור בקומה שלנו), וכן שיכין כריכים לבי"ס עוד בערב. כך לא נשאר לו הרבה מה לעשות בבוקר, מה גם שהוא מגיע בבוקר לקומה שלנו להתארגן ואז אני רואה מה שהוא עושה (המטבח, הסלון והכניסה זה בקומה שלנו). והנה התוצאה: 5 ימים מתוך שישה הוא היה בזמן בבי"ס, איחור אחד של 10 דקות (בלבד) לשעת "אפס" פעם אחת, והיום הוא הגיע בזמן לשעת "אפס"!!!! כל הכבוד לו!!!! ורדה
 

zivadina

New member
כל הכבוד לך.

טוב שמצאת את הפתרון. לפעמים לוקח זמן, אבל אם מפעילים קצת ראיה אוביקטיבית ויכולת ניתוח של הבעיה, מוצאים לה פתרון. מחזיקה לך אצבעות!!!
 

דליה.ד

New member
יופי של רעיון

את לקחת אחריות על ההתארגנות שלו ולכן הוא מליח לעמוד במשימה. אני מניחה שתוך כמה ימים זה יהפוך להרגל. אותו הדבר עשינו עם הבן. בתחילה היה לו "לוקר" בכתה ואז שיעורי בית לא הגיעו הביתה, דפים ועבודות נשארו בלוקר. אז הפעולה הראשונה היתה לבטל את הלוקר וכל הספרים והמחברות חזרו הביתה (בלוקר מצאנו עוד אוצרות: בגדים, סנדויצ'ים...
). השלב הבא היה לארגן כל מחברת לספר שלה. שלב אחרי זה הוא נדרש לסדר את התיק ערב קודם כך בבוקר הוא יכול לנצל את הזמן על התארגנות אישית יותר ביעילות. זה הוריד הרבה מהלחץ של הבוקר והכל הרבה יותר נינוח. לא מושלם, אבל יש שיפור משמעותי!
 

זהבה נ

New member
תמיד אמרתי שצריך פתרונות יצירתיים

כי הם עושים לנו לעתים מה זה חיים יותר קלים. איך הילדים היום אומרים:חבל"ז... יופי ואני שמחה בשבילכם שנמצא פתרון להתארגנות הבוקר ושהבן משתף פעולה, זה גם נתון לא קטן.
 
למעלה