"ויקטוריה קרוס"
"ויקטוריה קרוס" זאת גירסה משופצת ומשופרת של המחזה, מז´אנר ה"דוקודראמה", אותו התחלתי לכתוב לפני עשור ומעלה, ומדי פעם ערכתי לו "ליטושים", או "מילואים והשלמות". זהו סיפור על נערה בת 17 (לפי הנטען), בוגרת עשר שנות לימוד בלבד (לפי הנטען), אשר (לפי הנטען) קיבלה במירמה מינוי כשופטת בבית המשפט המחוזי. כעת היא עומדת לדין משמעתי לפי הסעיף המאפשר להעמיד שופט לדין אם הוועדה לבחירת שופטים מצאה שהוא קיבל את המינוי במירמה (בשלב הטיעון-לעונש יתברר מגליון הה"ק שלה כי היא כבר קיבלה, באותה השנה, ששה מינויים קודמים מאותו הסוג – כולם במירמה, כמובן – אבל זו כבר "אופרה אחרת"). את ההשראה למחזה קיבלתי מבתי המשפט לתעבורה, מבתי הדין המשמעתיים של הלשכה, ומנסיון-החיים הכללי. כאשר העליתי את המחזה הזה לאחר בראשונה, בחרתי בשם של שופטת אמיתית כשמה של גיבורת המחזה, אבל, בהשראתם של דורשי-טובתי, שיניתי קלות את השם. כמובן שהייתה זו טיפשות מצידי, הן מבחינה משפטית, והן מבחינה אומנותית (למרות שאין לי ולא היו לי, יומרות אמנותיות, אני מעריך שיש למחזה גם ערך אומנותי מסויים, והשאלה אם גם את המעט שיש לי צריך הייתי להרוס). כיום, לאחר פסה"ד בבג"ץ גיורא סנש, ולאור הגדרתו של השופט ברק את המושג "דוקודראמה", מצאתי לנכון להחזיר ליושנו את שמה המקורי של הגיבורה. אני מזמין אתכם להתייחס להתנהגותם של השופטים במחזה. כמובן שאינכם צריכים לחשוש מפני התרסות "באיזה סגנון אדוני מדבר", משום שמדובר בשופטים וירטואליים, ועל שופט וירטואלי מותר לומר הכל – אפילו שהוא מנווול, חזיר וכו´. חופשי-חופשי. ובצד הטריוויאלי של הנושא, אני מזמין אתכם "להגן" על שמו של המחזה, דהיינו לגלות נימוקים לבחירתו של השם הזה (לי עצמי היו כמה, אבל אני בטוח שאני לא יודע את הכל, וכל "שחקן חיזוק" יתקבל בברכה – ולו משום הסקרנות בלבד, כי אני לא מתכונן לשנות את השם). קריאה נעימה, למי שכבר קרא, למי שעוד לא קרא, ולמי שג´ורג´ קרא.
"ויקטוריה קרוס" זאת גירסה משופצת ומשופרת של המחזה, מז´אנר ה"דוקודראמה", אותו התחלתי לכתוב לפני עשור ומעלה, ומדי פעם ערכתי לו "ליטושים", או "מילואים והשלמות". זהו סיפור על נערה בת 17 (לפי הנטען), בוגרת עשר שנות לימוד בלבד (לפי הנטען), אשר (לפי הנטען) קיבלה במירמה מינוי כשופטת בבית המשפט המחוזי. כעת היא עומדת לדין משמעתי לפי הסעיף המאפשר להעמיד שופט לדין אם הוועדה לבחירת שופטים מצאה שהוא קיבל את המינוי במירמה (בשלב הטיעון-לעונש יתברר מגליון הה"ק שלה כי היא כבר קיבלה, באותה השנה, ששה מינויים קודמים מאותו הסוג – כולם במירמה, כמובן – אבל זו כבר "אופרה אחרת"). את ההשראה למחזה קיבלתי מבתי המשפט לתעבורה, מבתי הדין המשמעתיים של הלשכה, ומנסיון-החיים הכללי. כאשר העליתי את המחזה הזה לאחר בראשונה, בחרתי בשם של שופטת אמיתית כשמה של גיבורת המחזה, אבל, בהשראתם של דורשי-טובתי, שיניתי קלות את השם. כמובן שהייתה זו טיפשות מצידי, הן מבחינה משפטית, והן מבחינה אומנותית (למרות שאין לי ולא היו לי, יומרות אמנותיות, אני מעריך שיש למחזה גם ערך אומנותי מסויים, והשאלה אם גם את המעט שיש לי צריך הייתי להרוס). כיום, לאחר פסה"ד בבג"ץ גיורא סנש, ולאור הגדרתו של השופט ברק את המושג "דוקודראמה", מצאתי לנכון להחזיר ליושנו את שמה המקורי של הגיבורה. אני מזמין אתכם להתייחס להתנהגותם של השופטים במחזה. כמובן שאינכם צריכים לחשוש מפני התרסות "באיזה סגנון אדוני מדבר", משום שמדובר בשופטים וירטואליים, ועל שופט וירטואלי מותר לומר הכל – אפילו שהוא מנווול, חזיר וכו´. חופשי-חופשי. ובצד הטריוויאלי של הנושא, אני מזמין אתכם "להגן" על שמו של המחזה, דהיינו לגלות נימוקים לבחירתו של השם הזה (לי עצמי היו כמה, אבל אני בטוח שאני לא יודע את הכל, וכל "שחקן חיזוק" יתקבל בברכה – ולו משום הסקרנות בלבד, כי אני לא מתכונן לשנות את השם). קריאה נעימה, למי שכבר קרא, למי שעוד לא קרא, ולמי שג´ורג´ קרא.