אתמול היה ויכוח על הרציף והחלטתי לעשות סקר קטן החבלים שיורדים לקוקפיט דרך הקלצ'ים\סטופרים העם יש לעשות בקצה קשר בהן או שמינית? כדי למנוע בריחה של החבל? או לצרוב טוב את סופו בלי קשר? לזמן חירום שיש צורך בשחרור מהיר? (דעתי האישית היא להשאיר קצה ללא קשר)
קשר כדי שהחבלים לא "יברחו" : מיתרים למים ומעלנים,טופיניג ליפט וכו' אל תוך התורן. קשר שמינית הניתן לפתיחה יחסית מהירה ומאפשר שיחרור מהיר של החבל לצרוב בסופו,תמיד רצוי כדי לשמור על שלמות החבל, כל חבל.
אלכס צודק לגבי הצריבה - את זה יש לעשות תמיד לכל חבל בכל מצב. לגבי הקצה ביציאה מהקלאץ' - הפסקתי לעשות שמינית לאחרונה ולמדתי שעדיף לעשות קשר שמצד אחד מונע בריחה אך מצד שני ניתן במשיכה לפתוח אותו גם תחת לחץ (מה שלא ניתן לעשות בשמינית רגילה). למשל החבל ברח והקשר נצמד לקלאץ' תחת מתח גבוה - עכשיו אם יש לך שמינית או סטופר רגיל אתה בצרה, מצד אחד אי אפשר לפתוח אותו בגלל הלחץ ומצד שני אתה לא יכול להחזיר אותו ביד עד הכננת כי המתח גבוה. אם יש בקצה שמינית "לא גמורה" (כלומר שהקצה של החבל רק הוכנס לטבעת אך לא הועבר) אתה יכול במצב שתארתי לתת משיכה חזקה בקצה החופשי, לפתוח את הקשר וכן לתת לחבל לברוח מה שעדיף על המצב שבו אתה תקוע בלי יכולת למתוח ובלי יכולת לשחרר.
כבר קרה לי מספר פעמיים שחבל ברח מ"הספיןלוק" ולכן לדעתי עדיף קשר בוהן או שמינית מתוח חזק,,, הרי תמיד ישנו סכין בירידה לספינה או זמין בקוקפיט אם יש עקשן במיוחד ומצריך שחרור "בזמן אמת".
קשר שמינית עם מתיחה נכונה מונע בריחת חבל וקל לפתיחה גם אחרי לחץ חזק מאוד על הקצה. במצב דומה קשר בוהן ב-50% מהמיקרים הופך ל"אבטיח על הסכין" שום דרך אחרת לא תיפתח אותו.
קודם כל כמספר האנשים - מספר הדעות וזה יופי. אבל - לדעתי - קשר בהן כמעט תמיד לא ניתן לפתיחה אחרי קצת לחץ ןמזמין חיתוך או "מלחמה" בעזרת כלי עזר לפתיחה. נראה לי רעיון לא טוב. קשר שמינית תמיד טוב, ומה שהצעתי, שמינית עם "אוזן" מספיק בטוח לא להפתח מעצמו אבל מצד שני מאפשר לפתוח אותו בחרום במשיכה חזקה בלי צורך לחתוך או לחפש כלי עבודה לעזרה. אם לא ברור מה הכוונה - צרפתי ציור. כמובן שהקשר צריך להיות מתוח ולא כמו שציירתי משוחרר למטרת הצגה.
פה כבר נכנסת לתחום שונה (אם כי קרוב). חבל שמתייבש זו הזמנה לנזקים בכל מקרה. רצוי לשטוף את החבלים (ואת הסירה) במים מתוקים לאחר ההפלגה ואם הסירה בשימוש תכוף (והשטיפות תכופות) - החבל לא יתייבש וישמר לחיים ארוכים. בודאי שלפתוח ולקשור מחדש (ולהזיז את הקשר במקצת) עוזר. את הלולאה הנוספת אני עושה בדרך כלל רק לקראת תחרות שבה כל פעולה צריכה להעשות במהירות. בשייט רגיל - שמינית רגילה מספיקה. אם נחה עלי הרוח - אני עושה קשר כמו בציור המצורף מטעמי אסטטיקה בלבד. גם קשר זה נפתח בקלות. כמו שכבר כתבתי לעיל - כמספר השייטים מספר השיטות וכל אחד מוכן להאבק על שיטתו בקנאות.