ויכוח / נתק עם הבת.

ויכוח / נתק עם הבת.

כבר למעלה משבועיים וחצי שאני בנתק מוחלט עם הבת שלי סטודנטית בת 24.5 שמתגוררת אצלי בבית עם חבר....... ויכוח ביננו על נושא חיצוני!!! הגיע להחלפת מייליים קשה ומאז נתק. (מייל אחד בלבד מכל צד.) ברור לי ש"במאבקים" (או בהשאלה - במלחמה) שני הצדדים נפגעים. הגעתי למצב שאני חייבת להנחיל שינוי התנהגותי מצידה ורק המשבר הזה כנראה הוא שיכול להביא את השינוי. כי כמו שהמטפלת שלי בדרמה תרפיה הגדירה את זה היום: "את החלפת שם" היום יש לך "שם אחר" והם עוד לא הפנימו זאת.......
קשה לי להגיע אליה קשה לי לגשת לפתוח בשיחה אני מדחיקה את הרגע פיתחתי מגננה ואדישות וזה לא נכון בראייה לעתיד.........
ברור לי שהשיחה תהיה לא ברור לי מתי לא ברור לי כיצד ולא ברור לי ממה תתחיל.
רוצת להתייחס?
 
נשמע לא קל ../images/Emo201.gif

שולחת לך עוד חיבוק, לחיזוקים. אולי תנסו לא לדבר דווקא על הנושא הספציפי, אלא על דברים אחרים. לפעמים אם שמים את הנושא לרגע בצד ומדברים על דברים אחרים, חוזרים יותר מהר לשיגרה ואז כשתחזרו לשיגרה ותהיינה רגועות יותר-תוכלו לדבר על כך.
 

nutmeg

New member
חשוב למצוא

על מה באמת הכעס. "צד שלישי" הוא רק טריגר. הכעס הוא תמיד "צד ראשון"
 
גרה אצלך ועושה לך ברוגז?

לא הייתי מחכה רגע נוסף לשיחת הבהרה. לא מחכה לשום רגע מתאים - "מכה על הברזל בעודו חם" - נוח לה מאוד לגור אצלך יחד עם החבר שלה נכון? אז זהו, שלנוחות הזו יש מחיר ויש תנאים שאת דורשת שיתקיימו. אני לא רוצה להיות בוטה ולהגיד לך מה הייתי אומרת לה בדיוק, אנחנו פועלות ממקומות שונים ואני לא הייתי מגלה עדינות רבה במצב כזה כלפי מי שגר אצלי - מטוב ליבי ואהבתי - ומנצל את זה לרעה.
 
שרון

עניתי לה במייל מאוד קשה ומאז הנתק. ולא תאמיני שאספר לך שראיתי אותך מול עיני כי אני קוראת כאן את מה שאת מספרת על אימך. ואני חושבת בליבי......... אחרי כל השנים שנהגתי בה כנסיכה על העדשה או מתחת לעדשה או בלי העדשה........ והייתי חברה ואמא בנתינה בלי גבול............ היא מעיזה בגלל כגורם חיצוני להתנהל באופן שהתנהלה.... כתבתי לה מייל תקיף מאוד. הסברתי שאני ממש לא חוששת שהיא תנתק עימי את הקשר רק שהתירוץ שהיא אמורה לתת לנכדים שלה על מה אין להם סבתא........... אמור להיות ממש מבזה עבורה וכדאי שתחשוב שעה אחת קודם. יחד עם זאת זה לא קל.
 
../images/Emo24.gif

אני מניחה שהצטברו כעסים נוספים קודם לכן - נכון? ואזז בגלל משהו אחד , נוצר ה"פיצוץ" אמא שלי ויתרה עלי, זו עוד סיבה שאני כועסת עליה ודווקא לאחרונה יש בינה ובין הבת שלי קשר נהדר והבת שלי נוסעת אליה פעם בשבוע ללמוד תפירה. תמיד אמרתי - שאני לא אהיה זו שתמנע מהן קשר, עד לא מזמן אמא שלי לא רצתה קשר עם הילדים שלי. בזכות תחום עניין משותף הן מגלות זו את זו. אולי תיפסתן על עץ גבוה מידי? אין מצב להזמנה לשיחה ביום שישי (זה מחר)רק שתיכן?
 
../images/Emo4.gifאכן. אני דוחה את זה כבר ימים........

אני אמורה לקחת את האחריות על השיחה אשתף....... תודה לבת שלי אגב יש קשר מדהים עם אמא שלי, מגיל אפס. גם בסוכות האחרון היא עזבה הכל מיד ששבה מחודש בלונדון, את הבית, את החבר ונסעה להורי ל5 ימים........... ילדה בת 24.5 זה אומר המון.......
 
המלצה לפעם הבאה

אנא אל תשתמשו במיילים לשיחות מהסוג הזה. זה אף פעם לא מסתיים בטוב. במייל אחד כותב, השני קורא (מספר פעמים) ועונה ואח"כ חוזר חלילה, ועד שמישהו מנתק קשר או נעלב. ולכן, שיחות רציניות (במיוחד במה שקשור לרגשות) השאירו לשיחות "פנים מול פנים". שם, חייבים להתייחס, לענות, ואם אנחנו רואים שהצד השני לא הבין אותנו כהלכה, אנחנו יכולים מיד לתקן וזה לא נשאר שמשקע שנשאר במייל. שיהיה לך המון בהצלחה. נסי לא לדחות את השיחה וסיימי אותה עד תום. חשובה מאוד ההקשבה. תני לה לדבר עד הסוף ואז תעני. אנשים מאוד אוהבים שמקשיבים להם ואז הם פנויים לשמוע גם אותך.
 
תודה. מקבלת בשמחה את הטיפ המקצועי

השיחה היתה טובה רגועה כל אחת אמרה הכל עד הסוף אכן בבגרות באהבה ובהקשבה הדדית ממקום של רצון עז לגשר. אני חשה ביומיים האחרונים מאז ליל שישי המון שקט בתוכי זה נפלא לי תודה שוב
 
../images/Emo24.gifגם ממני

צר לי לשמוע, אולי תתחילי בחיבוק ובמילים טובות ואחרי זה תשבו שתיכן ותדברו. בלי שגורם שלישי יהיה איתכן. לפעמים אנחנו פולטים מילים שקשה לאחר מכן לשכוח שנאמרו. צירך למצוא דרך לרכך אותם ולנסות להתגבר . מאחלת לך הצלחה.
 

b o t t e n

New member
רוצה לכתוב לך משהו אישי בכללי.

מההתבוננות שלי בכן, דרכך אני מגלה משהו דומה למקום שאני הייתי בו. אני מבחינה באמא שבאה מחוויות ילדות מחוספסות משהו ורק עוטפת את ביתה בחיי מרשמלו ורוד, שזה טוב ונהדר, כשזה בא עם הצבת גבולות. לי נוצר הרושם שלא הייתה מספיק הצבת גבולות, וברגע שעשית זאת בתקיפות היא התפרשה כתוקפנות. אני חושבת שיש מקום לשיחת הבהרה גם על ההבדלים בין תקיפות לתוקפנות, גם על מה שקרה ומה שמצופה שיהיה. ולהבא לדעת לשים גבולות ברורים ולעשות הפרדה. כמו שאת עשית הפרדה ריגשית בינך לבין הורייך, לתת לה לעשות את ההפרדה ממך, כי היא כבר ילדה גדולה מאוד.
 
תזמי שיחה הבהרה תני אפשרות לבתך להתבטא

תני לעמדותיכן לסגת ב דברי נועם .אולי טעית בגישתך לאירוע מתוך רצון טוב ואהבה ? כדאי לאחות את השברים כשהשבר פתוח אח"כ מאוד קשה .
 

ButtercupA

New member
קודם כל ../images/Emo24.gif

הייתי עושה דבר אחד- פונה אליה (פנים אל פנים) ואומרת שאנחנו צריכות לדבר וקובעת איתה מתי. כלומר, לא לגשת אליה מתוך מטרה לפתוח בשיחה, אלא מתוך מטרה לקבוע מועד לשיחה. ואז כשזו מטרה טכנית לגמרי זה מוריד את הקושי. אחרי שקבעתן מועד, אז החלק הראשון כבר עבר. השיחה צריכה להיות לדעתי תחת הנושא- "תאום ציפיות". לא בענין של האשמות, אלא איך כל אחת מכן רואה את מערכת היחסים בניכם, ואת מקומה בבית של השניה (עבורה).
 
למעלה