ויזאבל והריון

[in search for romeo]

ויזאבל והריון

שלום לכולם, אני חדשה כאן..
אני נוטלת סרזט בגלל מיגרנות (גלולות עם פרוגסטרון בלבד) ויש לי דימומים כבר חודשיים, ללא הפסקה, דר
סוריינו אמר לי שזה לא יוצא דופן ושאחכה ויכול להיות שזה יעבור..
הבעיה שזה קודם כל לא נעים, כואב, וגם מפריע לי מאוד בהיבט המיני...
רופא הנשים בבית המליץ לי לעבור אולי לויזאבל, אבל לא ברור לי-גם ויזאבל זה פרוגסטרון בלבד ולכן
אם אני מגיבה ככה לסרזט מדוע שאגיב אחרת לויזאבל?..
האם לכל מי שלוקחת כאן ויזאבל יש דימומים בלתי סדירים ברמה שהיא מדממת או מכתימה כל הזמן?

שאלה נוספת, אני חדשה מאוד בעסק, ומאוד מודאגת מנושא הפוריות.. דר סוריינו מתחמק מהשאלות שלי
בנושא הזה במהלך הביקורים בטענה שזה ״לא מדאיג אותנו עכשיו״ (אותי זה מדאיג וחצי) היות ואני רווקה ולא מעוניינת
בהריון עדיין.
הדבר היחיד שהוא הסכים לומר לי הוא ש״רק״ שליש מהנשים עם אנדו סובלות מבעיות פוריות..
נתון יחסית מנחם אך כשאני נכנסת לפורום כאן או מחפשת בגוגל אנע מוצאת בעיקר נשים שעברו ivf...
האם הנתונים לא מייצגים באמת? האם הרוב צריכות טיפולים? האם מישהי נכנסה כאן להריון ספונטני או מכירה
מישהי כזאת? אני ממש מודאגת

 

[in search for romeo]

מישהו?

 

[nsy1987]

אני לקחת סרזט בזמן הנקה, בלי קשר לאנדומטריוזי

וזה עשה לי דימומים אז הפסקתי להניק ועברתי לכדור אחר והם הפסיקו.
לפעמים כדור אחד שונה מהשני בכמות ההורמונים, בצורת הקליטה בגוף, בצורה שהוא מתפרק...
אולי זה קשור
(כמו שהחליפו רק רכיב קטנצי'ק בכדור "אלסטרוקסין" שקשור רק לצורת התפרקות הכדור בגוף ולא להורמון שהוא מכיל, וחצי מהנשים שלקחו אותו השתבשו.)

 

[זואילי]

הי...

לא יודעת לענות לך על הויזאבל כי לא ניסיתי..
אם לא יעברו לך הדימומים אז תבקשי מסוריאנו לעבור לגלולה אחרת.
יודעת כמה זה מעצבן הדימומים הבלתי נפסקים האלה על גלולות. לצערי גם אני, ניסיתי כל מיני סוגים וטרם מצאתי גלולה שתחזיק אותי נטולת דימומים. אבל צריך לנסות..

אני מבינה את החשש שלך מנושא הפוריות.
מודה, (ואולי לא תאהבי את התשובה) - היום אני לגמרי מצטערת שלא התחלתי פרו ורבו מוקדםםםםםםם. ואני מאוד בעד הריון בגיל צעיר, שלא לומר צעיר מאוד

אבל ברור, שזה לא מתאים לכולן, וכמו שאני לא חשבתי על זה כשהייתי בת 24 (אלא רק ידעתי שבעתיד ארצה ילדים) - אני מבינה שזה עוד לא אישיו לביצוע בשלב זה של חייך.
אם הייתי היום פרגית צעירה

עם הידע הנוכחי שלמדתי, הייתי מבררת על שימור פוריות והקפאת ביציות בגיל זה (ואז לא לפתח שאננות ולדחות את הילודה לגיל 40 ומעלה).

לענייננו, אני מכירה אנדואיות שהרו נאטורלית/ספונטנית.
לקבוצה זו אני לגמרי מכניסה *גם* את חברותיי/מכרותיי היחידניות שהרו בהזרעה (הכי קרוב לטבעי רק בלי הספונטניות

).
גם אצלנו בפורום יש נשים שהרו ספונטנית ואת האנדו גילו בשלב מאוחר אז אולי גם לא קישרו אחד לשני.
יש מי שהרו ספונטנית לאחר ניתוח, או ממש רגע לפני שנכנסו לטיפולים. (להלן הריונס על דקאפפטיל).
אבל אם ניקח את כל שנות הפורום על הריונותיו, אני חוששת (אם זכרוני אינו מטעני) שהרוב כאן הרו אחרי טיפולים.

אם גילוי האנדו מגיע בשלב מוקדם, אם אין יותר מדי נזקים, אם האישה על דיכוי ממושך, אם עוברת ניתוח ושומרת על תוצאותיו, אני מאמינה, שאפשר לתת צ'אנס להריון ספונטני, ולתת לזה מס' נסיונות ואם לא הולך אז לעבור לטיפולים.
אבל כדאי להתייחס גם לגיל. כמה שיותר צעירה, סיכוי גבוה יותר (ביציות צעירות ופחות פגיעה באיכות הביציות).

 

[liats80]

היי

בנוגע לגלולות והויזאבל - זה עניין של ניסוי וטעיה. לכל אחת מתאים טיפול שונה וכדורים שונים גם אם נראה לך שהמרכיב דומה.
אני לא נוטלת גלולות אבל לקחתי פרוגסטרון וגינאלי כחלק מהטיפולים ולמרות ששני סוגים אמורים להכיל בדיוק את אותו חומר באותה הכמות - אחד גרם לי לאלרגיה נוראית ואחד היה בסדר גמור.
אז - צריך לנסות.
אני חושבת שזמן סביר לניסיון כשמדובר בגלולות זה כשלושה חודשים.
בנודע לויזאבל - רק אם תנסי תדעי איך היא משפיעה עלייך. גם בנטילת ויזאבל יש תקופת הסתגלות אבל הדימום אמור לעבור עם הזמן (אני מניחה שגם בסרזט הוא "אמור" לעבור). אבל - כרגע זו התרופה הייעודית היחידה לאנדו ויש עדויות שהיא לפעמים אף עוזרת בצמצום נגעים - למרות שלדעתי אין עדיין מספיק ידע מוכח. היא כן שונה מפרוגסטרון בגלולות, הקשרים שהיא יוצרת מבחינה כימית למשל הם שונים.
חשוב אבל לזכור שהיא לא מיועדת למניעת הריון (למקרה שזה רלוונטי).
המלצתי האישית - תני לסרזט עוד איזה חודש ניסיון. אם אין רגיעה תבקשי לנסות ויזאבל או גלולות אחרות.
זה מעצבן אבל אין ברירה - דרושה סבלנות.
בנוגע לפוריות - מבינה אותך בהחלט. אני חושבת שהרופאים בארץ וסוריאנו בינהם, קצת מנסים להגן עלינו - אולי יותר מידי.
יש בנות עם אנדו שנכנסות להריון טבעי בלי להרגיש ויש שעוברות המוני סבבי הפריות עדיין ללא הצלחה.
אבל - זה תלוי במצב במקרה הספציפי.
אני לא יודעת אם בגיל 24 הייתי רצה להקפיא ביציות כמו שזואילי אמרה. אני גם לא בטוחה שזה היה עוזר כי אם לומר את האמת - בגלל שאסור לי ליטול גלולות, מרגע שפגשתי את מי שהיום בעלי (ובמקרה זה היה ממש לפני יום ההולדת ה24 שלי) לא ממש עשינו שום דבר על מנת למנוע הריון מלבד משגל נסוג - שאיך לומר - ממש לא אומר לעזור.
אז עוד היינו נאיבים... (הדבר היחידי שיאמר לזכותנו זה שכן לקחנו בחשבון את האפשרות ש"בכל זאת" נכנס להריון והחלטנו שאמנם העדפנו אז לדחות את זה, אבל אם זה יקרה נשמח ונתמודד).
זה לא קרה.
קשה לי לתאר מה הייתי עושה אם הייתי יודעת אז את מה שאני יודעת היום.
אם את אנדואית מאובחנת, אז אולי זו כן אופציה שכדאי לבחון.
סביר מאוד להניח שמה שלא יהיה הביציות בגיל 24 הן טובות יותר מאלו של גיל 35 - עם או בלי אנדו.
בקיצור - זו לא החלטה קלה. מצד שני - אני לא יודעת מה "המחיר" של הקפאת ביציות. כלומר - מה בעצם יש להפסיד? - זה משהו ששווה לברר.
ואחרי כל זה - גם אם תחליטי ללכת בכיוון, זכרי שיכול מאוד להיות שכן תוכלי ותצליחי להכנס להריון ספונטני. זה קורה גם עם אנדו.

 

[in search for romeo]

תודה לכולם