ויהי בוקר...

[מימי 51]

ויהי בוקר...

-``בוקר טוב`` הצליל, המבט, את הלב כאב חד מפלח הגוף מתפוגג בעודו מצתווח, ולא נותר אלא עצב חידלון אין אונים. רוצה הלמות החיים - אתנחתא של רוגע. נאנקת חמלה - מתכנסת ההבנה - מתערפלת התקווה, האמנם טובים קשיי שלום מיסורי מלחמה ? אט, אט נחשפת נפשי המיוסרת, שלעמקי הוויתה היא צוללת כל סלע ואבן מהפכת, את נגוהות החיים מחפשת להחיותם להאדירם מבקשת. ויהי בוקר, ערב - היהי ?

 

[מומי]

ויהי ערב

מבוקר של יסורים ועוד יסורי מלחמה הרי אפשר רק לצפות לערב של שלוה. שלו יותר מהבוקר ואולי אף מהערב הקודם. ואם לא......... הזמן - ידידתי הזמן עם עזרה מצידנו כמובן ירפא הכל בלי מתום כמו שרואה ויתרתי על חרוז ומשקל שהרי התוכן והתמיכה חשובים - שהיהיה קל נא הכל בקלות (לא של דעת) לקחת והכל יסתדר - צפיחית בדבש בצלחת. מתחבר אל כל מילה כמו שיודעת כאן - רק מומי

 

[מימי 51]

בוקר.. ערב... מעגלים....

- ``ערב טוב`` עת בחוץ רעמים וברקים, בנישמתי - מימטרים וגשמים, ובעת חמסין כשבוערת חורשה אצלי- מיד ``מתיבשת`` הנשמה, עת זורקים אבנים, עת יורים וילדים,אנשים וחיילים-כך מתים, מתמלאת נפשי בכאבים ויסורים. אזי כל זבובה הופכת אני לפילה, ולפתע לא רואה שום אפשרות לזריחה, ואופפת אותי חשכה נוראה, מאבדת נפשי כל ניצוץ של שלווה, אז תודה חברי על התמיכה: אני כבר חזיתי באודם שקיעה, הרגשתי את השמש לוטפת באורה, חוויתי זכות וטוהר הנשמה, יודעת רצון-מצפה בתקווה, ואם עלי הבאתי את השקט והשלווה, אז אולי, אולי, תבוא גם על ארצנו-רגיעה ? כי גיליתי הרז, ידידי היקרים, אצלי כל דבר בחיים סובב מעגלים מעגלים. ואז, כשמעגל פנימי-חיצוני מזהה, אני הולכת עם הפחדים, אין לי צורך בויתורים וקיימת בנפשי השלמה, ואיתה גם הרבה אהבה.

 

[שש]

תני וקבלי

שחררי את עצמך מכבלים דמיוניים התעלמי מקשרים סוחפי החושים אחזי חזק בחיים האמיתיים תני את עצמך ויש לך הרבה מה לתת תני לו פינוק תני לו חיבוק קחי אותו לסרט לכו להצגה שבו בקפה עין מול עין דברי שחררי אך בכל זאת הישמרי לא כל ``הפרטי`` המתגלה מתקבל בהבנה יתרה צרי סקרנות אך לא קנאות צרי את הענין אך לא חשאיות אל תתני לו לבנות טיזה משלו בני אותה ושתפי בכח היצירה והאומנות אל תתני לו לחשוב שיש חוג חברתי מתחרה יש חוג המשלים חסרים ,כמו תחביב וצמצמי , צמצמי את שעות הנוכחות ואהבי , אהבי אותו אין כמו מעשה אהבה לרגיעה תני את עצמך וקבלי את הרי אומנית הנתינה את מלכת הפשרה אלילת אהבה תני לו חיוך במקום מבט תמהוני תני חיוך במקום עצבות את לא מזייפת כי מבפנים אוהבת ואהבה אמיתית דורשת השקעה דורשת וויתור ,נתינה תני לו את שאת נותנת פה לאחרים וקבלי ממנו אהבה חוצבת סלעים

 

[טובטוב]

חשופים

עןלמנו כה חשוף והרעות בו צועקות למרחקים הן נישאות ועוטפות בדרכן לחישות כה רבות לחישות כה רבות הן רכות, הן דוקרות נבלעות בשריקות של רוע וחרשות רק בקננו אותו נקים ונרפדהו באנקותינו קירות רקים של אנקות שם ירפדונו מהיום ועת בוא ערב נכנוס לקננו ונתרפק נתפרק אל תוך רוך אנקותינו

 

[מימי 51]

אהבתי, ברוך הנמצא !