וידוי

Shame in you

New member
וידוי

למה אני מופתעת, לעזאזל, למה?! אני יודעת מנסיון- כל דבר שהוא מוזר מדי, סופו להגמר רע, בשבילי. היו פה יותר מדי סודות ויותר מדי דברים מוזרים. זה היה חייב להגמר ככה, חייב. אני לא מכירה דרך אחרת. האמת? זה בכלל לא היה אתגר. חיפשתי משהו שיפתיע אותי. נו, מזל, איפה אתה? אני מכירה אותך יותר מתוחכם מזה. זה מוזר, אבל זה לא כל כך כואב. ז"א, זה כן, מאוד, אבל זה גם לא. אולי אני כבר לא יכולה להרגיש כאב? אולי אני בהדחקה? כי בכל זאת, זה רע מדי בכדי להיות מורגש. 2 הדברים שהכי כואבים לי: 1. שכל הזמן הזה, כמו מטומטמת, חשבתי שהוא עדיין חושב רק עליי, וניסיתי לשכנע אותו לחזור בו. שכל הזמן הזה לא היה לי מושג מה קורה ביניהם. 2. שהוא נלחם עליהן. הוא נלחם על כולם. חוץ ממני. הלב נשרף אבל אין מה לעשות.
 

Shame in you

New member
ולקרוא אותה...

ולחשב את הזמן לאחור...מתי בדיוק זה התחיל ביניהם...איפה אני הייתי כשזה קרה... אני חושבת עכשיו על ההודעות שלה, שהיא הבינה שאלוהים קיים, ושמחתי בשבילה, ואני שמחה עדיין, אבל... וכמו מזוכיסטית אמיתית קוראת מסרים מפעם...איך שהיא אהבה אותו והוא לא ידע, והוא אמר לי שלא יכול להיות ביניהם משהו רומנטי, כי הוא מרגיש איתה יותר מדי בנוח, ועכשיו... הם ביחד. הם ביחד עכשיו....כל השיחות של פעם, הכל נגמר. כל כך מהר הוא עבר אליה. ואני בזמן הזה ניסיתי לדבר אל ליבו, וחשבתי שעכשיו יש מצב שיהיה ביניהם משהו, ושאלתי אותו...ולא ידעתי שכבר יש. זה הורג אותי שלא ידעתי. זה הורג אותי להיזכר בהם. זה הורג אותי לחשוב שהוא לא יחזור אליי, גם אם הוא יפרד ממנה. זה הורג אותי שהוא נפרד ממני סתם, ואני לתומי חשבתי שזה בגלל שהוא לא מוכן לקשר רומנטי, אבל מסתבר שהוא כן..... והם ביחד.ואני אוכלת את עצמי מבפנים. ומבחוץ. ואני נטרפת. די.
 
למעלה