וידוי לא מקורי
ובכן, הכומר טאי הנפלא ויתר המתפללים כאן... אני חושבת שאתחיל בוידוי הכי לא מקורי שלי. לפני כמה חודשים נפרדתי מהחבר שלי (האחרון שקראתי לו חבר, לפחות). שני דברים רצו לי בראש אחרי הפרידה: א. איחלתי לו את כל הטוב שבעולם ובעיקר- שיתחתן, שיקים משפחה אבל שתמיד תמיד ירגיש לבד. תהיה לו אישה, יהיו לו ילדים ומשפחה אבל הוא ירגיש בודד. לא לא, זה לא יצר נקמנות (יחסית זה איחול בסדר לא??), אבל זה הדבר הראשון שהגיע לו לדעתי, אחרי הנבזות שלו. ב.השיר ששמעתי ברצף אלפי פעמים היה השיר של צביקה פיק, בביצוע של ארקדי דוכין (מ``עבודה עברית``): ``לא אני הוא האיש לא אני לבואו משכבר מצפה את את קורות נדודיי שלי לך אביא במקום טבעת אל תבכי, תעבורנה שנים ואחר לך יביא טבעת לא אני הוא האיש לא אני לבואו מצפה את...`` הקטע של הטבעת לא מתאים, כי לא הייתה חתונה באופק, אבל נו, זה הוידוי שלי ואני לא רוצה להסביר אותו יותר מדי.
ובכן, הכומר טאי הנפלא ויתר המתפללים כאן... אני חושבת שאתחיל בוידוי הכי לא מקורי שלי. לפני כמה חודשים נפרדתי מהחבר שלי (האחרון שקראתי לו חבר, לפחות). שני דברים רצו לי בראש אחרי הפרידה: א. איחלתי לו את כל הטוב שבעולם ובעיקר- שיתחתן, שיקים משפחה אבל שתמיד תמיד ירגיש לבד. תהיה לו אישה, יהיו לו ילדים ומשפחה אבל הוא ירגיש בודד. לא לא, זה לא יצר נקמנות (יחסית זה איחול בסדר לא??), אבל זה הדבר הראשון שהגיע לו לדעתי, אחרי הנבזות שלו. ב.השיר ששמעתי ברצף אלפי פעמים היה השיר של צביקה פיק, בביצוע של ארקדי דוכין (מ``עבודה עברית``): ``לא אני הוא האיש לא אני לבואו משכבר מצפה את את קורות נדודיי שלי לך אביא במקום טבעת אל תבכי, תעבורנה שנים ואחר לך יביא טבעת לא אני הוא האיש לא אני לבואו מצפה את...`` הקטע של הטבעת לא מתאים, כי לא הייתה חתונה באופק, אבל נו, זה הוידוי שלי ואני לא רוצה להסביר אותו יותר מדי.