וידוי כואב

[סרח האשכנזי]

וידוי כואב ../images/Emo10.gif

כואב לי מאוד לכתוב את זה..וזה עסק מאוד רציני. אבל אין לי שום מקום אחר לפנות אליו, בכל מקום יאשימו אותי..אני ממש מפחד, אבל אני חייב לפרוק את זה אחרת אני אשתגע. לפני כמה שבועות אני וחברים שלי רצינו להתנקם במורה שלי מבית הספר, היא שנה הקודמת הגישה אותנו בציון ממש נמוך לבגרות, ואני פשוט לא סלחתי לה על זה. זה התחיל בכמה תיכנונים שטותיים, וזה התגלגל והתגלגל ולא שלטנו בעצמינו והיינו ממש מרושעים. לבסוף מה שקרה זה שביום שישי אחד הכנסנו את המורה שלנו לתא שירותים בבית הספר.. ולא סתם תא, תא מלא בחרא מכל הכיוונים.. יום ראשון שאחרי זה כל בית הספר היה ביום גיבוש בית ספרי. רק ביום שני חזרו לבית הספר ומצאו שם את המורה, היא מתה. היא היתה קלסטרופובית, היא נתקפה בהרבה התקפי חרדה. עם זאת גם היה קשה לה לנשום, ולא היה לה מה לשתות והיא נאלצה לשתות ממי האסלה. לבסוף מתה... שבועות מחפשים את האשמים אני היחיד שמרגיש עם זה נורא, שאר החברים שלי די מרוצים מזה, ומזהירים אותי שלא אגלה כלום

לפחות עשיתי את הוידוי...

 

[אור פשוט]

לא שמעתי על סיפור כזה

מתאר לעצמי שזה היה רץ בחדשות. אדם צריך לשאוף לטוב, כי לרוע אין גבולות וטעות גוררת טעות. עד שמגיעים למעמקי החשכה וכבר לא רואים דבר, מלבד עולם רע ומנוכר. מבין את הבלבול של הנוער היום, יודע כמה קשה להתבגר אל הצד הטוב והמואר של העולם. מעשים שעשינו אף פעם לא נעלמים, כי הם יוצרים מלאכים, טובים או רעים, חזקים או חלשים. והם את שלהם עושים, לא תמיד במיידי. עשה את הדבר הנכון, נקה לך את השולחן ותבנה את חייך באור. יש דרכים לעשות זאת. אם ישעמם לך שוב, חזור לכאן.