וזה

[אופק דגנית]

וזה

אורך רוח שקט שלווה רוגע מנוחה כלכך שונה ממה שמתרחש במציאות של התקופה.. ובכל זאת אורך רוח שקט שלווה מנוחה ורוגע.. והמון שיחות עם אנשים..עם חברים<פתאום מגלה שיש לי רצון ויכולת ובעיקר צורך לדבר עם אנשים לשתף..לספר ןלא ממש בוירטאלי אלה יותר מציאותי נגיש > ובכלל שמישהו יספר לי את סוף הסיפור...

 

[צדף האחת]

סוף הסיפור....

כן גם אני הייתי רוצה לדעת את סוף הסיפור.... מרגישה שהיה לי ספר מסודר לטוב ולרע ופתאום רוח באה והעיפה את כל הדפים והם לא מסודרים והכל מבולבל ולא ברור ולא ידוע.

 

[א ש לי]

העיקר הכריכה שקיימת צדף../images/Emo8.gif

 

[מצוטטת]

אוי לך מלרצות

להגיע או לדעת את סוף הסיפור אישית יש לו רק סוף אחד ואליו אני ממש לא ממהרת

 

[א ש לי]

../images/Emo12.gif סוף אחד../images/Emo35.gif

וודי אלן אמר: "אני לא פוחד מהמוות פשוט לא רוצה להיות שם כשהוא יבוא"

 

[Rinattt]

האמת אם הייתי נראית כמו וודי אלן

הייתי מחכה ומצפה לו...

סתםםםםםםםםםםםםםםםם צוחקת אז לקחת בקלילות

 

[א ש לי]

../images/Emo6.gif

 

[ססיליה באפלה]

מזדהה

ומק

לך

 

[Rinattt]

גמני רציתי לדעת את סוף הסיפור

היום כבר לא מתחשמק לי להנות מכל פרק ופרק יש פרקים עצובים יש פרקים מעצבנים ומתישים יש הרבה פרקים שמחים ומלאי עיניין יש פרקים של סתם שעמום וחשק ללבד לא רוצה לדעת מה הסוף, רוצה לדעת מה עכשיו! וחייבת לציין שמפרק לפרק נהיה לי יותר מעניין

 

[א ש לי]

אם כבר ניכנסנו למטאפורה../images/Emo8.gif

זה הדפים הישנים דפים דהויים חלקם מוכתמים זה לא התוכן, הכתובים זה הזכרונות המתוקים, חלקם כואבים זה איך מרגישים כלפיי הדפים היום הדפים שלי לבנים ומרגשים מזכיר לי לשמור עליהם כרוכים ומוגנים כי אני זוכרת שגם הדפים הדהויים והמוכתמים פעם היו כולם, לבנים... אה, אה, אה.