אבל על מה בדיוק מצביעים באסיפה?
צריך לגבש הצעות לפתרון הבעיה. אני רואה בוועד המקומי סכנה ממשים לכפר. לא רק מבחינת כבדות ההתנהלות והנגישות לתקציבים, אלא כגורם שינטרל את כל הייחוד של הכפר כיישוב מעורב. ברגע שתקנון האגודה לא קובע יותר את התנהלות הכפר - אין יותר משמעות לכפר אדומים כיישוב מעורב. הוטיבציה של הוועד והוועדות היום נובעת מאיכפתיות גדולה ומהיכולת להשפיע. ברגע שיש מעל כל זה וועד מקומי שהמוטיבציות שלו אינן ברורות, כל העסק הופך למסורבל ועלול להיפגע פגיעה אנושה. מקריאה במאמרים של טל אני רואה שתי "תחנות יציאה" ואני מצטטת: 1."למצוא את הדרך בה לפחות 80% מכלל התושבים, מעל גיל 17 המתגוררים כיום ביישוב, יעברו וועדת קליטה ויוכנסו לאגודה הקיימת. פקודת המועצות האזוריות סעיף 91 קובעת מפורשות כי רק אם יותר מ-20% מהתושבים שאינם בעלי זכות בחירה יפנו לשר הפנים, בדרישה להקמת וועד מקומי, רק אז ינחה שר הפנים על הקמתו של וועד מקומי" 2. "מנהל מקרקעי ישראל (החלטת מועצה 1064, בעקבות קעדאן) קבע כי התקנון יכול להיות רלוונטי ליישוב עד 500 משפחות. מעבר לכך רכישת דירה ביישוב היא על פי כללי השוק. " "ביישובים גדולים מעל 500 איש אין משמעות לתקנון אגודה" טל, אם תוכל להביא נתונים של כמה חברי אגודה יש מול כמה שאינם חברי אגודה כיום ביישוב זה בטח יעזור לדיון. יש כאן בעצם שני דיונים - אחד לגבי הגודל העתידי של היישוב והטיעונים השונים בעד ונגד יישוב של יותר מ-500 משפחות השני הוא לגבי אנשים שאינם חברים באגודה וגרים בכפר. זה הרי מצב שאינו חד פעמי, המון אנשים בנו בכפר יחידות להשכרה. אז איך מנווטים את המציאות הזאת בלי שזה יאיים על החיים שלנו כיישוב ייחודי.
