וואי איזה מכה זה...

[שבiיה בנדiדי שינה]

וואי איזה מכה זה...

היום הייתי אמורה להעיר את אבא שלי... כשהגיעה השעה, פשוט נעמדתי מול הדלת ולא הצלחתי להגיד לו "קום" ובגללי הוא לא קם ועכשיו מאשימים אותי. איך אפשר לחיות ככה?

 

[caliban]

מה שאמרת ....

עשה לי מזה פלשבקים זה קרה/קורה לי כולכך המון דוגמא: נסעתי אני וידידה שלי והיא אמרה לי לשאול את המונית איך מגעים ל** והמילים פשוט לא יצאו לי והוא נסע והיא התעצבנה עלי מאוד =/ את השאלה הזאת אני שואל את עצמי כל יום ...

 

[שמחה99]

כמה לא נעים לשמוע ../images/Emo4.gif

נשמע לי מאוד מרגיז. אבל--- לא רוצה לסכסך או משהו

הידידה הנחמדה שלך לא יכלה לשאול בעצמה? המילים הבודדות הללו שצריך לומר מידי פעם למישהו, לא משפט שלם או שיחה, כמו לנהג האוטובוס, למלצר, למוכר בחנות, הם המצבים הכי גרועים שלי... אני מקווה למצוא לזה פיתרון בהקדם... לא אוהבת את זה... אם אמצא תרופת פלא, אמכור לך את הפטנט

אמיגו, תן חיוך!

ה

זורחת ה

פורחים!

 

[שבiיה בנדiדי שינה]

אמא שלי תמיד אומרת לנהג מונית לאן-

לקחת אותי ונותנת לו את המספר פלאפון שלה אם הוא יצטרך עזרה בדרך כי עד שאני אסביר לו הוא כבר יתקע בדרך או יסע בכיוון הלא נכון. ואז שוב למרות שאני בת 19 וחצי אני מרגישה כמו ילדה קטנה ומסתכלים עליי מוזר. כמה פתאטים אפשר להיות?

 

[שמחה99]

ואת מרוצה מההתנהגות של אמא שלך?

טוב לך עם זה? או שהיית מעדיפה שתתן לך להתמודד עם הדיבור לבד?

 

[שבiיה בנדiדי שינה]

כבר ניסיתי כמה פעמים להתמודד עם זה.

ופשוט לא הצלחתי... נהגי מונית גם ככה מפגרים אז אם לא מסבירים להם בדיוק הם לא מבינים. למשל בנאדם נורמלי יכול לקשר בין המילים שלי ולהבין אפילו בערך... \:

 

[Impious]

שאלה,

ומה יהיה כשתעזבי את הבית? אמא תוכל עדיין לדאוג שתחסכי לעצמך מצבים כאלה? האם, את, רוצה לנסות להתמודד עם הסיטואציה הזאת לבד? אם תעשי זאת לבד ואולי תתקעי, האם תרגישי מבחינת עצמאות טוב יותר עם עצמך?

 

[שבiיה בנדiדי שינה]

זה לא אולי.

כבר נתקעתי ולפעמים יש שאלות שצריך לענות עליהם מהר כי הוא כבר צריך לפנות כמו "ימינה או שמאלה?" אז מה אני אמורה לעשות?

 

[Impious]

בעיה באמת =\

את יכולה לנסות להצביע לו לפני שאת אומרת 'ימינה' או 'שמאלה' אין לו GPS? אגב, בד"כ זה נהגים קבועים או שכל פעם את נתקלת במישהו חדש?

 

[Impious]

יחי הטכנולוגיה!

איך לא חשבתי על זה לפני. תורידי מפה מהאינטרנט ותביאי לו. ערב טוב

 

[שמחה99]

תגידי, ככה מעירים אנשים? ../images/Emo8.gif

אומרים להם לקום? אני יודעת שאנשים שבויים בנדודי שינה מעירים בצעקות, בטלטלות, ואפילו בחבטות. זה מה שידוע לי בכל אופן...

ועכשיו ברצינות, היית במצב שאף אחד לא מצפה שתאמרי מהר את המשפט. שתירי יריית זינוק לאבא שלך. לא נעים לי לומר את המשפט הכי מרגיז שיש, אבל אולי היה כדאי לחכות קצת, לשחרר את מיתרי הקול ולנסות שוב... אולי... שיהיה לך המשך יום נעים

ו--- כמובן, איך לא?

ברוכה הבאה, השארי עמנו... את נשמעת לי אחלה בחורה

 

[שבiיה בנדiדי שינה]

אני לא מבינה על מה את שמחה כל כך...

עמדתי שמה 5 דקות... והלכתי... אחרי רבע שעה חזרתי... שוב ניסיתי ולא הצלחתי. ויש מילים שאני בכלל לא יכולה להגיד, לא משנה עם מי ובאיזה מצב.

 

[שמחה99]

סליחה

התכוונתי ל:

סתאאאם... אני שמחה, זה הניק שלי

לא טוב? רק תגידי, אני מיד מחליפה...

קחי קצת

לחיים... מאחלת לך שנה טובה ומתוקה מתוקה... עם הרבה שמחה, סיפוק ובריאות. והכי חשוב לראות בכל מצב את חצי הכוס המלאה... (כמובן שאני כותבת לעצמי בעיקר, את רק הגורם

, כלומר זה לא שאני מושלמת בזה, בכלל לא! אבל אני מבינה שאם אחיה כך, הכל יהיה יותר קל, יותר נוח, יזרום יותר טוב... אז זו השאיפה שלי...

) ו--- עוד משהו: לא התכוונתי להרגיז אותך... בכלל לא. שלא תחשבי שאני לא מכירה סיטואציות כמו שתיארת (אחרת, מה אני עושה פה?). מכירה ועוד איך! צר היה לי לשמוע מה שסיפרת, הרגשת חוסר האונים והקושי... אבל, מה באמת ציפית שאענה, אני באמת שואלת, מצפה לתשובתך... ערב טוב

 

[שבiיה בנדiדי שינה]

לא ציפיתי לכלום...

רק לדעת שעוד אנשים מרגישים ועוברים דברים כאלה.

 

[ארי פטסנה]

גם אני הייתי מתעצבן עליך

אם אני אבא שלך ואני מבקש שתעירי אותי ואת שקועה בבעיות שלך ולא מעירה אותי אז לא הייתי סומך עליך עוד פעם>מה את לא מבינה שיש אחראיות חוץ מהגימגום?אם לא יכולה להגיד את המילה קום אז תחקחי פטיש ותדפקי על הדלת מה יש?זה לא קשור לגימגום זה אחריות שנדמה לי שאין לך עדיין.ולגבי הגימגום ברור שאת צריכה טיפול כדי לצאת מהמצב בו את שקועה.קחי את עצמך בידיים ותתחילי לשחות

 

[שמחה99]

וזה היה מנחם אותך?

ציפית שאתחיל לבכות על צרותיי, על חוסר הנעימות, הבושה, התסכול, חוסר האונים, המגבלות שאני נאלצת לקחת על עצמי ואז היינו בוכות ביחד? אם אין לי אוכל ואני יודעת שלעוד מליון אנשים בישראל אין לחם, זה ממש לא מנחם אותי. הייתי עושה הכל כדי להשיג לעצמי קצת אוכל... אני מבינה מה שאת אומרת. בהתחלה טוב לדעת שאת לא לבד ויש עוד אנשים שחווים אותם דברים, נתקלים באותן בעיות. אבל מגיע שלב שזה כבר לא עוזר. מגיע שלב שמרגישים שחייבים לצאת מזה... מצטרפת לעידוד של ארי פטסנה: יאללה אודרוב! עשי משהו!

המשך יום מצוין

 

[vicz]

היי

אני ויקי ואני בת 21 והייתה לי בעיה דומה גם אמא שלי הייתה באה איתי עד למונית ואומרת את הכתובת או מזמינה לי תור בקופת חולים ודברים כאלה, עד גיל 18 בערך וגם עליי הסתכלו מוזר כבר סיפרתי פה (תחפשי אם את רוצה - לא מזמן) שהתגברתי על זה בצבא את צריכה להתחיל לנסות ואם את מגמגמת תוך כדי תנסי להגיד לעצמך שזה לא נורא תתחילי עם אמא ואבא הם בטוח יודעים שאת מגמגמת - הם לא יצחקו עליך ולא ישפטו אותך לאט לאט תופסים ביטחון ונלחצים פחות וכתוצאה מכך מגמגמים פחות דברי איתי זה מוכר לי עד כדי כאב ואני רוצה לעזור ויקי

 

[dudu2873]

אנחנו רק בני אדם..זה יכול לקרות

לכולנו..גם לי יש מצבים שהגמגום שלי לפעמים קשה ולפעמים קל.. אני מקווה שאבא שלך סלח לך..{זה רק איחור..לא..}..

 

[shuky63]

שלום וברוכה הבאה לפורום המאלתרים

כן.מגמגמים הם המאלתרים הכי טובים בעולם כי החיים שלהם הם הבית ספר הכי טוב לאילתור. להגיד שאני לא מבין את תסכולך אני לא יכול.כמי שעמד פעם (בעבר הרחוק למזלי)במרכז חבורת חילים וניסה לשאול במשך 5 דקות ללא הצלחה איפה יחידה 5301 כשכולם מסביב מתיעצים מה עושים איתי,אני בטח מבין את תסכולך. רבים גם בפורום הזה יגידו לך,הרי יכולת לדפוק על הדלת לנענע לו את הכתף וכך להעיר אותו.אבל אני גם מבין למה בחרת שלא לעשות את זה.תסכול גורם לזעם עצמי ולרחמים עצמיים ואז אומרים אם אני לא אז אף אחד לא.טבעי. את חיבת לטפל בעצמך .לא לותר לעצמך.אם משהו יכול להרוס לך את החיים זה רק הויתורים האלה ולא הגמגום.

 

[שמחה99]

דברים כדורבנות ../images/Emo45.gif