וואו וואו
לבעלי הפס הרחב (בעיקר), המלצה : סדרה יפנית משנת 2002, שיש לה לפחות עשרים ושישה פרקים, ושמה בישראל : Azumanga Daioh. יש לה מוסיקת פתיחה מתקדמת למהדרין, עם הרמוניות נפלאות וגם יציאה לשבע שמיניות, למי שרוצה
ובכלל, הפתיח שלה הוא הפתיח הכי עמוס שראיתי בחיים שלי. השיר הוא ביפנית מעורבת עם אנגלית. למטה כתובות המילים ביפנית, ומתחתיהן התעתיק האנגלי של המילים היפניות, ולמעלה הוסיפו גם את התרגום, ושם בין השאר מצאתי את הביטוי The temptation of wheat. למה,לעזאזל? אין לי מושג. סדרה מטורפת לחלוטין, פסיכדליה עתידנית בת-זמננו (במובן של מציאות הרבה יותר מפותחת, שנראה כאילו היא קיימת במקומות אחרים בעולם. כמו... יפן, למשל. מה שמזכיר לי שהם שם נמצאים כל כך רחוק תרבותית, ואנחנו עדיין מתעסקים באיפה בדיוק השתינו אבות אבותינו, ומי צריך לחיות שם. לא ייאמן איזו מדינה מפגרת זו ישראל), עמוסה באינפורמציה שחלקה רלוונטית לעלילה וחלקה פשוט מבדרת. בנוסף, לא רק מוסיקת הפתיחה היא מאוד מאוד יפה ומרתקת, גם בהמשך הפרק (הראשון, היחיד שראיתי עד כה) יש המון קטעים מוסיקליים נפלאים. ליפנים פשוט אין בושה. הם עושים מה שבא להם, כאילו המאה העשרים ואחת כבר כאן. מומלץ בחום ובהתלהבות, ממש כמו הפיתוי שבחיטה. ניתן להורדה מאיפה שאפשר להוריד סדרות טלויזיה היום (אם עדיין לא הבנתם, אפשר לפנות אלי במייל או באיציק, ואסביר). פשוט מדהים.
לבעלי הפס הרחב (בעיקר), המלצה : סדרה יפנית משנת 2002, שיש לה לפחות עשרים ושישה פרקים, ושמה בישראל : Azumanga Daioh. יש לה מוסיקת פתיחה מתקדמת למהדרין, עם הרמוניות נפלאות וגם יציאה לשבע שמיניות, למי שרוצה