NE YO הוא כותב השירים הכי
טוב כרגע בז'אנר, אולי אפילו היחידי המשמעותי. להבדיל מ"מפיק", הוא פשוט כותב שירים. דבר שקצת נשכח. בגלל זה כל ההייפ סביבו. דווקא באלבום שלו יש פילר אבל יש הרבה הברקות - וברוך השם אין כמעט בכלל ראפ. הוא מחזיר את הז'אנר למקומות שהוא היה בהם בין 92 ל-96, בהם הכתיבה של ימי האראנבי הקלאסים לא נשכחה אבל עדיין התערבבה עם הפקות ו-FLAVA אמיתיים - בהרכבים כמו Jade, brownstone, אצל מרי ג'יי, פיית', ד'אנג'לו ואחרים. Ring the alarm זו הברקה בעיני, בחירה אמיצה מאוד לסינגל שמראה שלבחורה יש ביצים. ב- FREAKUM אין כמעט שום מוזיקה, רק הפקה מציקה משהו. וחוצמזה כמעט כל בלדה הרי תהיה בעיניך פילר...למעט אולי כזו המופקת בצורה מיוחדת. אבל הרעיון בבלדה, זה השיר עצמו. אגב מודה ש-resentment לא בדיוק עשה לי את זה. בעניין אחר, כריסטינה - לא הצלחתי להתחבר בכלל לקטע ההיפהופי שלה. ממש ממש לא. היאצורחת ומאבדת אותי בשניה הראשונה, ההפקות לא מתחברות לשירים, כלום לא עבד לי. אולי צריך לחזור לזה כי הייתי במוד אנטי, אבל בחיי, כשהבחורה מתחילה זיין את השכל על back in the days כאילו היא באמת שתתה וויסקי קבוע בבר שבו הופיעה בילי הולידיי, אני אישית קיבלתי את החרפנה. ואז עוד פרמייר הנודניק...ג'יזס.