והפרחים למג"ב
תשמעו סיפור:
סוף קורס משקיות חינוך , בתי הוצבה במג"ב. שיבוץ שהתקבל בדמעות, בהלה וסקירה אינטואיטיבית על כל הידוע לנו על מג"ב, ופייר ? לא ידענו הרבה.
חששות, דעות קדומות על האוכלוסיה שם, כל אלו העלו סימני שאלה לגבי טיב השיבוץ שלה. לא עודדה הידיעה שה"טובות" נישלחות למג"ב.
מהר מאוד חששותיה התבדו: השירות הצבאי היה הדבר הטוב ביותר שקרה לה עד היום (כך לדבריה). החבר'ה? עם ישראל במיטבו: קיבוץ גלויות נדיר בגיוונו: שילוב של יוצאי עדות שונות ,בני מיעוטים ובני מתנחלים, דתיים וחילוניים בני טובים ובני פחות טובים משכילים ופחות משכילים והמשותף להם ? שנפשם יוצאת לשרת במג"ב והם עושים זאת בגאווה. המפקדים? חבריים , איכפתיים מתיחסים בגובה העיניים, תחושת המשפחתיות? מקסימה ומקרבת לבבות ו - א'. א' היא קצינת החינוך הראשית של החייל. קשובה , מעורבת בתיפקוד ה"חינוכיות" שלה, לא מוותרת כשצריך, טובה ומייטיבה מוקירה ומעריכה . תקצר היריעה מלפרט את ההזדמנות שהיו לבתי לצמוח , להתפתח ולמצות את כישוריה במג"ב. כל אלו תוך כדי תרומה לחינוך הלוחמים.
לפני כשבועיים - השתחררה. כולה געגועים והוקרת תודה לשנתיים המפתיעות והמעשירות שעברה שם. וגם אני, אמה, מודה על ההזמנות שניתנה לה. כשהילדה מאושרת - כל הבית מאושר. וזה ממש לא עניין שמובן מאליו. לעולם תישאר בליבינו פינה חמה למג"ב ולפועלם המשמעותי מאוד של חייליה.
"...אנשים טובים באמצע הדרך אנשים טובים מאוד, אנשים טובים יודעם את הדרך ואיתם אפשר לצעוד..." (נעמי שמר).
בתודה לאנשים הטובים מאוד שממלאים את ארצינו !
אמא של ה'
תשמעו סיפור:
סוף קורס משקיות חינוך , בתי הוצבה במג"ב. שיבוץ שהתקבל בדמעות, בהלה וסקירה אינטואיטיבית על כל הידוע לנו על מג"ב, ופייר ? לא ידענו הרבה.
חששות, דעות קדומות על האוכלוסיה שם, כל אלו העלו סימני שאלה לגבי טיב השיבוץ שלה. לא עודדה הידיעה שה"טובות" נישלחות למג"ב.
מהר מאוד חששותיה התבדו: השירות הצבאי היה הדבר הטוב ביותר שקרה לה עד היום (כך לדבריה). החבר'ה? עם ישראל במיטבו: קיבוץ גלויות נדיר בגיוונו: שילוב של יוצאי עדות שונות ,בני מיעוטים ובני מתנחלים, דתיים וחילוניים בני טובים ובני פחות טובים משכילים ופחות משכילים והמשותף להם ? שנפשם יוצאת לשרת במג"ב והם עושים זאת בגאווה. המפקדים? חבריים , איכפתיים מתיחסים בגובה העיניים, תחושת המשפחתיות? מקסימה ומקרבת לבבות ו - א'. א' היא קצינת החינוך הראשית של החייל. קשובה , מעורבת בתיפקוד ה"חינוכיות" שלה, לא מוותרת כשצריך, טובה ומייטיבה מוקירה ומעריכה . תקצר היריעה מלפרט את ההזדמנות שהיו לבתי לצמוח , להתפתח ולמצות את כישוריה במג"ב. כל אלו תוך כדי תרומה לחינוך הלוחמים.
לפני כשבועיים - השתחררה. כולה געגועים והוקרת תודה לשנתיים המפתיעות והמעשירות שעברה שם. וגם אני, אמה, מודה על ההזמנות שניתנה לה. כשהילדה מאושרת - כל הבית מאושר. וזה ממש לא עניין שמובן מאליו. לעולם תישאר בליבינו פינה חמה למג"ב ולפועלם המשמעותי מאוד של חייליה.
"...אנשים טובים באמצע הדרך אנשים טובים מאוד, אנשים טובים יודעם את הדרך ואיתם אפשר לצעוד..." (נעמי שמר).
בתודה לאנשים הטובים מאוד שממלאים את ארצינו !
אמא של ה'
