והסיפורון שלי
פעם אחת לפני שנים (בתקופת האפרו שלי) הסתובבתי לי לתומי בצ´אטים חשוכים ועלומי שם (לפני חסימת צ´אטים ע"י מרכז התקשורת של המוסד האקאדמי שבו אני לומד) ולפתע נתקלתי בבחורה חביבה והתחלנו לצ´אטצ´ט. אחרי כשעתיים של שיחה ערה בצ´אט החלפנו מספרי טלפונים. דיברנו לנו בטלפונים די הרבה כמעט כל יום על הכול אבל על הכול. הבחורה גרה בירושליים ואני מה לעשות גר בת"א ולא בעל גלגלים. קבענו להפגש ביום חמישי אחד. מה תלבשי? חליפה כחולה מה אתה? אני כבר אזהה אותך. למותר לציין שבשיחותינו תיארנו את עצמנו כאשר בתיאור שלה היא השמיטה פרט קטן (גדול!?) שיבוא בהמשך.... לוקח מונית שירות ויאללה לירושליים כאשר אני מגיע לשם חשכו עיניי לעברי דידה לוויתן בחליפה כחולה שישר שאל אותי איתי? (ג´חנון?) מה לעשות? איך להגיב? ההמשך יגיע אחרי תגובותיכם מאחר והשאלה מחולקת לשתיים.
פעם אחת לפני שנים (בתקופת האפרו שלי) הסתובבתי לי לתומי בצ´אטים חשוכים ועלומי שם (לפני חסימת צ´אטים ע"י מרכז התקשורת של המוסד האקאדמי שבו אני לומד) ולפתע נתקלתי בבחורה חביבה והתחלנו לצ´אטצ´ט. אחרי כשעתיים של שיחה ערה בצ´אט החלפנו מספרי טלפונים. דיברנו לנו בטלפונים די הרבה כמעט כל יום על הכול אבל על הכול. הבחורה גרה בירושליים ואני מה לעשות גר בת"א ולא בעל גלגלים. קבענו להפגש ביום חמישי אחד. מה תלבשי? חליפה כחולה מה אתה? אני כבר אזהה אותך. למותר לציין שבשיחותינו תיארנו את עצמנו כאשר בתיאור שלה היא השמיטה פרט קטן (גדול!?) שיבוא בהמשך.... לוקח מונית שירות ויאללה לירושליים כאשר אני מגיע לשם חשכו עיניי לעברי דידה לוויתן בחליפה כחולה שישר שאל אותי איתי? (ג´חנון?) מה לעשות? איך להגיב? ההמשך יגיע אחרי תגובותיכם מאחר והשאלה מחולקת לשתיים.
