והנה לכם סיפור....
"הארנבון אגוזיני הקטן, שהתכונן ללכת לישון, נאחז חזק חזק באוזניים הארוכות של הארנב אגוזי הגדול. הוא רצה להיות בטוח שאגוזי הגדול מקשיב לו. "תנחש כמה אני אוהב אותך," אמר. "או, אני לא יכול לנחש את זה," אמר אגוזי הגדול. "ככה!" אמר אגוזיני הקטן ופרש את שתי כפותיו הכי רחוק שהצליח להגיע. אבל לאגוזי הגדול היו זרועות יותר ארוכות. "והנה כמה שאני אוהב אותך," אמר. יה, זה המון, חשב אגוזיני הקטן. "אני אוהב אותך הכי גבוה שאני יכול להגיע," אמר אגוזיני הקטן. "ואני אוהב אותך הכי גבוה שאני יכול להגיע," אמר אגוזי הגדול. זה נורא גבוה, חשב אגוזיני הקטן. הלוואי שגם לי היו זרועות כאלה. ואז צץ רעיון מוצלח במוחו של אגוזיני הקטן. הוא התהפך ועשה עמידת ידים והשעין את רגליו על גזע העץ. "אני אוהב אותך עד אצבעות הרגלים שלי," אמר. "וגם אני אוהב אותך עד אצבעות הרגלים שלך," אמר אגוזי הגדול והניף את אגוזיני גבוה מעל ראשו. "אני אוהב אותך הכי גבוה שאני יכול לקפוץ!" צחק אגוזיני הקטן, וקיפץ מעלה ומטה. "ואני אוהב אותך הכי גבוה שאני יכול לקפוץ," חיך אגוזי הגדול-והוא נתר כל כך גבוה עד שאוזניו נגעו בענפי העץ. זאת הייתה קפיצה מארץ הקפיצות, חשב אגוזיני הקטן. הלוואי שאני יכלתי לקפוץ ככה. "אני אוהב אותך את כל השביל עד הנהר," קרא אגוזיני הקטן. "ואני אוהב אותך מעבר לנהר ומעבר להר," אמר אגוזי הגדול. זה רחוק מאד, חשב אגוזיני הקטן, שכבר היה כל כך ישנוני עד שבקושי הצליח לחשוב בכלל. אחר כך הוא הביט מעבר לשיחי הקוצים אל תוך הלילה האפל העצום. שום דבר לא היה כל כך רחוק כמו השמים. "אני אוהב אותך ישר עד הירח," אמר ועצם את עיניו. "או, זה באמת רחוק," אמר אגוזי הגדול. "זה מאד מאד רחוק." אגוזי הגדול השכיב את אגוזיני הקטן על מיטה של עלים. אחר כך גחן ונתן לו נשיקת לילה טוב. ואז הוא נשכב לו קרוב אליו ולחש בחיוך: "ואני אוהב אותך ישר עד הירח- וגם בחזרה." תנחש כמה אני אוהב אותך / סם מקברטני שניה, תעצרו, לנשום עמוק ועכשיו מה אתם חושבים על זה? אמט
"הארנבון אגוזיני הקטן, שהתכונן ללכת לישון, נאחז חזק חזק באוזניים הארוכות של הארנב אגוזי הגדול. הוא רצה להיות בטוח שאגוזי הגדול מקשיב לו. "תנחש כמה אני אוהב אותך," אמר. "או, אני לא יכול לנחש את זה," אמר אגוזי הגדול. "ככה!" אמר אגוזיני הקטן ופרש את שתי כפותיו הכי רחוק שהצליח להגיע. אבל לאגוזי הגדול היו זרועות יותר ארוכות. "והנה כמה שאני אוהב אותך," אמר. יה, זה המון, חשב אגוזיני הקטן. "אני אוהב אותך הכי גבוה שאני יכול להגיע," אמר אגוזיני הקטן. "ואני אוהב אותך הכי גבוה שאני יכול להגיע," אמר אגוזי הגדול. זה נורא גבוה, חשב אגוזיני הקטן. הלוואי שגם לי היו זרועות כאלה. ואז צץ רעיון מוצלח במוחו של אגוזיני הקטן. הוא התהפך ועשה עמידת ידים והשעין את רגליו על גזע העץ. "אני אוהב אותך עד אצבעות הרגלים שלי," אמר. "וגם אני אוהב אותך עד אצבעות הרגלים שלך," אמר אגוזי הגדול והניף את אגוזיני גבוה מעל ראשו. "אני אוהב אותך הכי גבוה שאני יכול לקפוץ!" צחק אגוזיני הקטן, וקיפץ מעלה ומטה. "ואני אוהב אותך הכי גבוה שאני יכול לקפוץ," חיך אגוזי הגדול-והוא נתר כל כך גבוה עד שאוזניו נגעו בענפי העץ. זאת הייתה קפיצה מארץ הקפיצות, חשב אגוזיני הקטן. הלוואי שאני יכלתי לקפוץ ככה. "אני אוהב אותך את כל השביל עד הנהר," קרא אגוזיני הקטן. "ואני אוהב אותך מעבר לנהר ומעבר להר," אמר אגוזי הגדול. זה רחוק מאד, חשב אגוזיני הקטן, שכבר היה כל כך ישנוני עד שבקושי הצליח לחשוב בכלל. אחר כך הוא הביט מעבר לשיחי הקוצים אל תוך הלילה האפל העצום. שום דבר לא היה כל כך רחוק כמו השמים. "אני אוהב אותך ישר עד הירח," אמר ועצם את עיניו. "או, זה באמת רחוק," אמר אגוזי הגדול. "זה מאד מאד רחוק." אגוזי הגדול השכיב את אגוזיני הקטן על מיטה של עלים. אחר כך גחן ונתן לו נשיקת לילה טוב. ואז הוא נשכב לו קרוב אליו ולחש בחיוך: "ואני אוהב אותך ישר עד הירח- וגם בחזרה." תנחש כמה אני אוהב אותך / סם מקברטני שניה, תעצרו, לנשום עמוק ועכשיו מה אתם חושבים על זה? אמט
