והנה דילמה:

shellyland

New member
והנה דילמה:

(שאקח אותה לאפי היקרה?) ביום רביעי בלילה הייתי בסופר (של העשירים, גנגי, זה שבניות). בעודי משוטטת בין מקררי הבשר הקפוא לבין מדפי התבלינים וחומרי הניקוי, נחה עיני על ספר שמחירו 19.90: ח.נ. ביאליק - שירים ופזמונות לילדים|סגדש| מצויירים בידי נחום גוטמן (נראה אותך מוצאת את זה ברמי לוי שיווק השקמה). מובן שמיהרתי לרכוש את הספר, למצוא בו פנינים כמו: ציץ, צוויץ - מי צייץ? קול ציפור הוא על העץ או: בא, בא -מי הבא? דובא רבא, רברבא וגם: בי, בי, בובתי אל תבכי חמדתי שלא לדבר על: קן לציפור בין העצים, נד נד נד נד רד עלה עלה ורד, יוסי בכינור פסי בתוף, צילי וגילי וכו.. עכשיו מה, מחר האחיינית האהובה שלי חוגגת 6 שנים מאז הגיחה לעולם, ואני לא יודעת אם לשמור את האוצר הזה לעצמי או להעניק אותו לילדה ליום הולדתה. מה אתם הייתם עושים במקומי? להגנתי אומר שכבר קניתי לה מתנה אחת, אבל אנחנו אף פעם לא מסתפקים באחת, וחוץ מזה השאלה היא עקרונית: האם להעביר את המורשת לדור הבא, תוך חשש אמיתי שהיא לא תוערך כראוי, או שמא לשמור אותה לעצמי ולא לחשוף את הנוער לנפלאות "החמה מראש האילנות נסתלקה".
 
הנה הצעה:

אל תתני לה את זה ליומולדת, אבל קחי את זה אליה ותשבי לקרוא את זה איתה ביחד. אם תראי שהיא אוהבת, ומבקשת את זה, אז תשאירי לה בשם גידול הדור הבא. אם תראי שהיא מתחילה להתחמק ממך, אז תביני את הרמז
 

גנגי

New member
מפגרת או קמצנית?

בכל מקרה, במחיר הזה את יכולה להרשות לעצמך לקנות עוד אחד, ולפתור את הדילמה. בירה בקפית עולה אותו דבר, ועוד מוסיפים תשר...
 

shellyland

New member
גם וגם

אבל בלי קשר, בסופר של העשירים לא היה עוד עותק, כי העשירים מבינים באיכות (לא כמו העניים ברמי לוי שיווק השיקמה שאין להם כסף להיות איכותיים). בכולופן, זה בכלל לא העניין. העניין הוא האם להתעלק על הילדה עם ספר ממפעם שאין בו ציורים של קטנטנות ולהיות הדודה המעצבנת הזאת, או להשאיר את הספר אצלי ולעצבן רק כשהיא באה לבקר. אבל ההצעה לנסות להקריא לה ולראות מה קורה מצויינת בעיני.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני חושבת שיש לי אותו ../images/Emo99.gif

זה ספר עם עטיפה צהובה (מסביב לציור, או שיש שם גוון צהבהב בולט)? נדמה לי שגדלתי על הספר הזה... ושלפתי אותו מהמדף לפני כמה שנים כשחיפשתי שירי ילדים של ח.נ., וגיליתי לאכזבתי שבספר השירים ממנו למדתי בתיכון אין אותם...
ובהזדמנות זו אני רוצה לציין ששמעתי פעם אצל קוטנר את יהודית רביץ שרה את "צילי וגילי" (מתוך המופע החדש שלה) והיא היתה פשוט מופלאה (כמו תמיד). "אינכם יודעים - חה חה דודים..."
 
למעלה