והמניה של אחותי חוגגת..

[rache2]

והמניה של אחותי חוגגת..

נסעה לטבריה עם חברים...אלוהים יודע איזה חברים אבל נסעה.. הייתה שבת ברוך ה' שבה בשלום. היא התקשרה בשבת הביתה!! (בבית דתיים שומרים שבת!) התקשרה מספר פעמים!!! אבא שלי שומר שבת מאוד אמא שלי ואני שהיינו בבית פחות. ואחותי יודעת את זה ! ובכל זאת התקשרה כמה פעמים שגרם לנו לחשוב שאולי משהו קרה! אבא שלי כמעט התקשר אליה. בסוף בכלל לא קרה כלום.. זה רק מעיד על זה שהמניה בשיאה.. כי היא יודעת שבשבת לא מתקשרים אלא אם כן כמובן זה מקרה חירום. היא התקשרה אלי לפלאפון אינספור פעמים היא מתקשרת כל חמש דק'. התקשרה אלי בוכה, מתקשרת אלי בסדר.. אני לא חושבת שהמעון הזה מספיק לה.. היא אפילו הודתה בפני שבשבת היא עושה שטויות מבחינת הכדורים (-לא לוקחת..) היא ביקשה לבוא הביתה (להורים) שבת.. הבעיה היא שאמא שלי לא יכולה להתמודד איתה.. אני יודעת שזה נשמע נורא אבל אמא שלי ממש נאחזת בציפורניים כדי לא ליפול לאלכוהול והמצב עם אחותי ממש מכביד (-תבינו שאחותי פתאום הופכת עורה ומטיחה בפני אמא שלי עד כמה היא שונאת אותה ואמא שלי נפגעת מזה עד עמקי נשמתה) וגם אם תבוא שבת הרי שזה חד פעמי.. מה עושים?

 

[ד קובי]

מניה חוגגת...

יקירתי המצב בהחלט לא קל... אבל אם אני קורא בין השורות נראה כי אחותך דווקא מחפשת את הקרבה והחום של המשפחה... ואתם דווקא אמורים לעטוף אותה בחום ואהבה. אתם צריכים להבין אותה ולהבין כי לפעמים היא אומרת דברים שהיא כלל לא מתכוונת אליהם. כמו כן חשוב להסביר לה את חשיבות העניין של נטילת התרופות בזמן... [URL='http://']‏מאחל לכם מכל הלב כח וחוזק...[/URL]

 

[rache2]

חמוד תודה רבה

בגדול היא לוקחת את התרופות אני חושבת שמעכשיו יהיה בסדר ומחר אבא שלי הולך לדבר עם הפסיכיאטר ואני מקווה שאני יצטרף. אבל אני יכולה להבין אותה..היא לא רוצה להיכנס לדיכאון.. דיברתי איתה על זה. קצת קשה להבין אתה יודע. לא כולנו חזקים.. אבא שלי לדוגמא לא יקח קשה מה שהיא אומרת אבל אמא שלי כן מבין? היא לא יכולה להגיד לעצמה שהיא לא מתכוונת..

 

[יש פתח לתקוה]

גם במניה, אני חושבת שצריך לשים גבולות

אם שומרים אצלכם שבת, אז אין מצב שהיא מתקשרת! ובקשר לביקורים, תנסי להפגש איתה במקום נייטרלי, שלא יטריד את אמא שלך. אלכהול זה לא איי AS YOU KNOW.....

 

[rache2]

אני הולכת היום לפגישה עם הפסיכיאטר באשפוז יום

שהיא נמצאת בו.. שוקלת בית חולים.....ככה קוראים לזה? כאילו שזאת החלטה שלי..אבל אני חושבת שאין ברירה.. אחותי רוצה לבוא הביתה שבת..ואמא שלי לא רוצה שהיא תבוא

לא בגלל שהיא לא רוצה אלא בגלל שהיא פשוט לא יודעת איך "לאכול" את אחותי.. אני יודעת שזה חשוב שתיהיה תמיכה ובכל זאת אמא שלי פשוט מאוד לא מתמודדת. היא לא אוכלת לא ישנה נהיית חולה..(-ולא אני לא מגזימה) היא אפילו לא ישבה איתנו בארוחות שבת!! ואני כל כך מבינה שזה פוגע. אני מצד אחד מבינה את אחותי כל כך..אני מנסה לשים את עצמי במקומה..אני הייתי כל כך נפגעת..מה זה הבית שלי? מה אמא שלי לא רוצה אותי? זה פוגע..אני יודעת! אבל מצד שני כמה שקשה לי להבין את אמא שלי..היא פשוט לא מתמודדת..זה עושה לה כל כך רע.. היא מתקשרת אלי כמעט בוכה ואומרת לי שהיא מאוד אוהבת את אחותי אבל שהיא פשוט לא יכולה להתמודד..אני חוזרת על עצמי. היום בפגישה אני יודעת שיגידו לאבא שלי שהיא צריכה לבוא הביתה אבל זה בלתי אפשרי!וגם אם כן זה מה שיפתור את הבעיה? השבת הזאת? מה עם המשך השבוע? כל הלילות שבהם היא לבד? כל שאר השבתות.. אוף

 

[rache2]

חזרתי עכשיו מהפגישה..

הפסיכיאטר עצבן אותי וגם נראה לי היא עו"סית שם.. ישר אמרה שגם המשפחה משחקת תפקיד וש"בחרנו" בפיתרון שאחותי לא תבוא הביתה כמעט והבאתי לה סטירה!!!!!!!!!!!!! הסתכלתי עליה ואמרתי לה שזה לא בסדר מה שהיא עושה היא שמה אותנו באור כזה שלא אכפת לנו מאחותי שאחרים יטפלו בה בעוד אנחנו נהנה מהחיים שלנו. "בחרנו" בפיתרון הזה מפני שיש עוד מישהו חולה בבית ולא בגלל שאנחנו לא רוצים לעזור לאחותי יא חתיכת... טוב נסחפתי.. הרגיזה אותי אחותי בכתה ואני חיבקתי אותה ובכיתי יחד איתה..היא לא רוצה להיות שבת לבד..כל כך לגיטימי כל כך מובן שהיא רוצה הביתה. אני מבינה אותה עד כאב שבא לי לבכות.. לפני שהלכתי אמרתי לאחותי שתדע שאנחנו מאוד אוהבים אותה ושאנחנו לא מתנערים ממנה.. ושאפילו שלא נראה לה גם אמא מאוד דואגת לה.. נורא כואב לי

 

[אביבית תמיד]

עו"ס ומטפלים אחרים

יש הרבה מטפלים , עו"ס שעושים עבודת קודש. ויש כאלה שעם השנים הרגש מתקהה אצלם והם הופכים לפחות רגישים למה שעוברים על משפחות המתמודדת עם בני משפחה חולים. זה קרה לי פעם עם הפסיכאטר של אימי , הוא צעק עליי למה אני מבקרת רק פעם בשבוע ולמה אני בורחת מהצרות , בלה, בלה , בלה. כמו שאמרתי לא לקחת ללב , אני ככה בימים האחרונים , כל הזמן חוזרת על זה בראש לא לקחת ללב. זה קצת עוזר להקל על הכאב, דאגה , עצבים וכו... תנסי. ואמא שלך - את לא חושבת שהיא צריכה ללמוד להתמודד עם זה ? זאת הבת שלה , לא ? אני מבינה שקשה לה , אבל לדעתי את צריכה לדבר איתה על זה , זה יעזור גם לאחותך אם אמא שלכן תתמודד עם זה בצורה קצת יותר ישירה . בהצלחה.

 

[זריחה 2]

../images/Emo45.gif חושבת כמוך

 

[יש פתח לתקוה]

אבל היא סיפרה שהאמא בעצמה לא בריאה

נוטה להתמכרות לאלכוהול, זה גם בעיה.

 

[rache2]

תודה..

נכון..אמא שלי צריכה ללמוד להתמודד.. אני לא יודעת מה לעשות..כל מה שאני יודעת זה שאני בשבוע האחרון חיית עם אישה שהתהלכה בבית כמו רוח רפאים.. אחותי גם צריכה ללמוד להתפשר קצת.. כמו שהולכים לבית של מישהו ומכבדים את המקום גם אחותי צריכה לעשות את זה. היא לא יכולה לעשות מה שבא לה ולדבר איך שבא לה. אני מודה שקשה לי להבין את אמא שלי אבל מצד שני.. אני לא יודעת הכל.. מסתבר שאחותי מדברת אליה בצורה ממש.. מטרידה? אני לא יודעת איך להגדיר את המילה.. מספרת לה כל מיני דברים.. אומרת לה שהיא לא תיקח את הכדורים ואמא שלי נכנסת ללחץ הסטרי בגלל זה.. פתאום היא משתנה ואומרת לה שהיא שונאת אותה עד עמקי נשמתה. פתאום היא אומרת שהיא תמות אחותי יודעת באיזשהו מקום שאמא שלי הכי פגיעה אליה והיא לוחצת על כל הכפתורים הנכונים כדי להוציא את אמא שלי משלוותה.. בסופו של דבר אני מבינה שהרי הכל נובע מאהבה..היא כל כך אוהבת וכל כך דואגת.. איך היית מרגישה אם הבת שלך..הבת שלך! היתה אומרת לך דברים כאלה.. אמא שלי פשוט לא יודעת איך לאכול את זה. שוב, קשה לי להבין כי בכל זאת, זאת אחותי לא הבת שלי ויש הבדל מאוד משמעותי..

 

[אביבית תמיד]

שאומרים דברים ....

גם אמא שלי אומרת לי דברים כאלה כשהיא לא מרגישה טוב. חושבת שאני רוצה להרעיל אותה , לפגוע בה, זוקרת את האוכל שאני מבשלת , קמה באמצע הלילה ואומרת שקמה כדי לבדוק שאני לא אעשה לה כלום. צריך להסביר לאמא שזה לא הבת מדברת אלא המחלה מדברת מגרונה.... אני יודעת כמה זה קשה וכואב להתמודד עם זה. אגב - האנשים הקורבים ביותר הם אלה ש"זוכים" להתייחסות כזו .

 

[rache2]

שבת כבר בפתח..

והלחץ לא מרפה.. אחותי תיהיה אצל אחותי (-שגרה מספר דקות הליכה מאיתנו).. והיא פגועה.. וכועסת.. והמריבות כבר התחילו.. יהיו הרבה אנשים בשבת.. איך אני מקווה שנעבור את זה בשלום..