והכל כרגיל

והכל כרגיל

כבר התרגלתי למראה גבך כשהולכים לישון. כבר התרגלתי לטון הנרדם בשיחותינו (התפלות והקצרות) במיטה. אין בי כבר טינה על התנזרותך ממין בעשרת החודשים האחרונים. שכחתי מזמן מהו ליטוף, מהי נשיקה וכיצד ידעת להפגין חיבה. למדתי להתעלם ממה שנדמה לי כסלידה. השלמתי עם חוסר היכולת לדבר על כל מה שלא קשור לניהול חיי היומיום. תחושת הבדידות כבר אינה זרה לי. אני בז לך, אהובתי. על היהירות והשאננות בהן את נוהגת כשאת מתיחסת לסובב אותך כאל מובן מאליו. על סירובך האומלל לפנות ליעוץ, כיוון ש- "אין שום בעיה אצלנו". אני מרחם עלייך, יקירתי. אין בך רגש אלא חישובים אנליטיים וקרים של רווח והפסד. אין בך את הרגישות להתבונן סביב ולהסתכל בעיני האנשים הפגועים. אין לך את היכולת לראות באופק את ענני הסערה השחורים המחשיכים אט אט את שמי חיי הנישואים שלך, את הסימנים המקדימים לרעידת האדמה המתקרבת, אשר תזעזע את עולמך הקטן והצר ותחריב את אושיות חייך. באהבה.
 
זה נשמע כאילו....

בעלי כתב זאת. (אך אין לו את יכולת הכתיבה הזו ולכן....כנראה שהוא לא). הרשה לי לכתוב לך את הכיוון ההפוך: כבר התרגלתי להיכנס למיטה, בדרך שבה גבי מיד פונה לכוונך. כבר התרגלתי לשיחות הלא מעניינות שלנו. מצאתי, שיותר קל לי לדחות את בקשותיך ליחסים אינטימיים עמי אני משתדלת להימנע ממגע עמך מתחמקת מחיבוק מנשיקה. כן, אני סולדת זאת כן, אינני אוהבת אותך יותר ותחושת הבדידות - קשה גם לי. אני יודעת שהכל אצלנו לא טוב אפילו רע אבל, אני יודעת שאם אספר לך את האמת על איך שאני מרגישה כלפיך הדרך תהיה להתגרש ואת זה אני לא רוצה הילדים. רק למענם אני סובלת כן, לצערי גם אתה.
 

Barboor

New member
למען הילדים???

כמי שנמצא במצב דומה, עדיין לא הגענו לעשרה חודשים ואני לא מאמין שאצליח לסחוב כלכך. לא יודע אם הרגשתה של אשתי דומה, איכשהו איבדנו את הדיבור, אבל אני תוהה. כמה שאלות שעוברות לי בראש בקשר לילדים האהובים שלי: - האם זוהי דוגמת הזוגיות שאני רוצה להטביע בהם כמודל? - האם הייתי מאחל להם מערכת זוגית כזו? לא יודע, התשובה לא ממש ברורה, אבל גם אם אני יודע שפרידה תהיה קשה עבורם, מה המחיר של גדילה בבית עם אוירה מורעלת?
 

s h o o s h a

New member
קוראת ולבי נחמץ

איך? איך אפשר להיות כל כך מרושע ..... לעצמך? מה שווה את כל הכאב הזה, חוסר הפירגון, האטימות, הבדידות על שום מה ולמה ? קוראת ולבי נחמץ ...
 

ניקולי

New member
אני לא מאמינה

אתם יכולים לעשות דואט ביחד ותמכרו זאת במליוני עותקים...!!
לא עכשיו ברצינות קראתי את ההודעה הראשונה ולאחריה את השניה.. זה בדיוק מה שבני זוג מרגישים אחד כלפי השניה ברגעים כאלו ... נתתם כאן תחושה שלו ותחושה שלה וזאת הבעיה... אתם לא מדברים על מה שאתם מרגישים, זה שאתם כותבים את זה כאן הכל טוב ויפה.. אבל רבאק דברו עם הבני זוג שלכם תגידו להם מה באמת אתם מרגישים אל תסתירו דבר כי לבסוף תאכלו אותה.. תסבלו כל החיים שלכם.. למה ללכת לישון עם הגב שלך אליו?? למה לנסות להתרגל למצב שכזה?? מי שלא מדבר מפסיד, החיים קצרים וצריך לדעת להנות מהם...
 

מאי 39

New member
איך אתם עושים את זה לעצמכם

מה יכול להיות יותר גרוע מהתחושה של הבדידות הזו גם אם זה יהיה במחיר של גרושין מה שבכלל לא בטוח אולי פתאום תמצאו שאתם יכולים לגשר לתקן לשנות כל ירידה יכולה להפוך לעליה וחוץ מזה עדיף להיות גרושה ולא בודדה מאשר נשואה ובודדה ושלא תחשבו לרגע שהילדים לא מרגישים את זה אז אל תזבלו את עצמך שאתם נשארים בגלל הילדים איזה מטענים הם יקחו איתם מהזוגיות הזו בהצלחה
 

adam33

New member
לראות מהצד שלה

נכון שהיא אינה קשובה לרחשי ליבך השאלה אם אתה קשוב לרחשי ליבה לא אם אתה יודע מה טוב לה אלא אם אתה מרגיש מה היא רוצה והכל עניין של גלגל סובב ומסובב ברגע שאתה מזניח היא עושה את זה יותר טוב ברגע שאתה מביט על אחרות היא תעשה את זה ביתר שאת ואפילו בלי שתרגיש אז קרירות זה סמפטום של התרחקות וחוסר האזנה של שני הצדדים יש מי שרע לו יש מי שכבר לא מתאבל על ההרגשה אלא ממשיך קדימה ומשאיר את הבן זוג מאחור.. תחשוב על זה..
 
למעלה