והיום על סדר היום,

[אלדד26]

והיום על סדר היום,

מערכות יחסים במקום העבודה. לנושא הזה יש המון המון צדדים. יש המון פקטורים - למשל, מה גודל החברה? מה יחסי *העבודה* בין בני הזוג? האם יש הבדל בין להתחיל מערכת יחסים בעבודה, אחרי שכבר מכירים מהעבודה, לעומת הבאה של בן הזוג לעבוד יחד איתך באותו מקום? (גם אם לאו דווקא בקשר ישיר של עבודה). מה דעתכם? נסו להתייחס לכל המקרים שהעליתי. אשמח לשמוע תגובות.

 

[טל קר]

אני דווקא הייתי שואלת על טיב הקשר

בין בני הזוג. הם נשואים? חברים הרבה שנים? הכירו לפני יומיים? עבדתי בעבר במקום העבודה בו היו שני זוגות נשואים (זה לזה) במשרד יחסית קטן ולא היתה בעיה. לעומת זאת, אם מכירים רק יומיים, אפילו אם זו אהבה ממבט ראשון כדאי לחכות עם זה... כי זה יכול לגרום לבעיות רציניות אחרי הפרידה, שבדר"כ משאירה משקע או שניים. בנוגע להכרות במקום העבודה - לדעתי זה תלוי בסוג העבודה וביחסי ההיררכיה בתוך החברה. הצעתי למישהו לצאת איתי במקום העבודה לפני איזה ארבע שנים,והוא סירב כי אנחנו עובדים באותו מקום עבודה ואם זה לא ילך זה יסתבך. אבל זה היה כשזה היה מקום עבודה זמני (כלומר עבדתי שם שנה וחצי, אבל דרך חברת כ"א, כסטודנטית) וכשהוא ברמת העבודה שלי. כשמדובר בקריירה צריך לקחת בחשבון שכשהקשר לא ילך אפשר למצוא עצמך במצב נחיתות כפול בלי אהבה ובלי עבודה... אני אישית לא אוהבת כל כך לעשות ערבוב בין מעגלים שונים בחיים

 

[אלדד26]

נפתח את זה...

לגבי זוג נשוי, כן - גם אני הייתי עד לזוג נשוי שעבד אצלי בחברה, וזו חברה קטנה וכו´. אני חושב שבמקרה הזה אין בעיה (למעט העובדה שבאמת רואים אחד את השני 24 שעות ביממה... שזה אולי בעייתי לפעמים). לא הבנתי את מה שאמרת ב - "אפילו אם זו אהבה ממבט ראשון כדאי לחכות עם זה". לחכות ל... מה? לעזיבה של אחד הצדדים וכו´? התפרקות החברה?

(זה נראה לי יותר רלוונטי היום...) לגבי היררכיה - כן, נכון, כשיש נניח קשר בין עובד לבוסית שלו או להיפך, אז מין הסתם זה מאוד, מאוד בעייתי להמשיך לעבוד אם וכאשר נפרדים. אם את עובדת בחברה שבה 1000 אנשים ואת יוצרת קשר עם מישהו שנמצא אצלך בקומה, נניח? זה בסדר לטעמך? זה, אגב, כמו קשרים בתוך היחידה הצבאית, אם היא 200-300 איש, ובהנחה כמובן ששני הצדדים לא משתחררים מהצבא תוך חודשיים...

 

[טל קר]

קודם כל צריך לוודא שאפשר לבקש

העברה לקומה אחרת... כשמדובר בקריירה לא הייתי רוצה שהיא תלך לפינזילוך כי בזמן העבודה ישבר לי הלב לראות את האקס עם אחרת. זה כמו פצע שבמקום לתת לו להגליד כל הזמן מגרדים אותו כי כל הזמן נתקלים באקס. או לחלופין אי נעימות מאג´ורית. אנחנו נמצאים שעות רבות בעבודה, בדר"כ יותר משעות הערות שלנו בבית, לא הייתי רוצה שיווצר מצב שאני בסביבה עוינת.

 

[הנוטה להאמין]

יש פה הגזמה קטנה...

לעבור קומה בגלל קשר רומנטי כזה או אחר? דווקא במקום העבודה יש יותר מקום למקצועיות... לנתק את עצמך (לפעמים בקלות, לפעמים פחות) מהתדמית הנחמדה ולעבור אל התדמית הקרה והמרוחקת. כולנו יודעים להיות כאלה עם אנשים שאנחנו לא מכירים, זה לכדי מתג. לדעתי, זה בדיוק כמו להעסיק או לעבוד עם בני משפחה שהם מעל/מתחת למיקום ההיררכי שלך בעבודה... את לא יכולה להעמיד קשרי משפחה לפני העבודה, כמו עם קשרים רומנטיים... יש את הלחצים הרגשיים, את החשבון שעושים מחוץ למסגרת העבודה... אבל עדיין, השיקולים דומים מאוד ושכיחים עוד יותר.

 

[פ ז פ ז]

הגזמה למי?

אני מכירה כמה סיפורים כאלה, על הכרות שהתחילה במקום עבודה והפכה לקשר רומנטי. אבל מה לעשות, לא תמיד דברים מסתדרים כמו שרוצים, ולא עלינו קורה גם שנפרדים. עכשיו, תנסה להמשיך בשגרת חייך ולשכוח את האקסית שלך כשאתה נתקל בפרצוף שלה כל יום מחדש. זה לא פשוט. אז יש אנשים (כמוך?), שמצליחים לעשות את הניתוק הזה, ובמסגרת העבודה לא מרשים לעצמם להיות "לא מקצועיים", מתמקדים בעבודה ומתנתקים מכל הפרעה ששייכת לתחום הרגש. אני מודה, זה ראוי להערכה בעיני. אבל מצד שני, יש אנשים שלא קל להם להתנתק מהרגשות שלהם אפילו אם הם יודעים שמוטב להם כך כשהם בסביבת העבודה שלהם. לי אישית יצא להיות מעורבת בקשר רומנטי עם מישהו שהכרתי בעבודה, אבל "למזלי" זאת היתה עבודה זמנית, ו"למזלי" אותו בחור הספיק לעזוב את העבודה לפני שנפרדנו. אבל אני זוכרת שכשהוא תכנן לחזור לעבוד שם אחרי הפרידה שלנו אני הייתי היסטרית למדי. אחרי שמפתחים רגשות חזקים למישהו, ואחרי שחווים פרידה כואבת, נורא קשה לחזור לשיגרה ולהסתכל קדימה כשהוא נמצא שם, לי הניתוק נראה מאד קשה ואפילו בלתי אפשרי. ואני יודעת טוב מאד, שאחרי שאני נפרדת ממישהו טבעי שהוא יכיר מישהי אחרת, וטבעי שתהיה לו חברה חדשה, זה ברור. אני רק לא הייתי רוצה לראות את זה בעצמי... (זה קצת כואב) בשבילי באמת "רחוק מהעין רחוק מהלב".

 

[ortal_sh]

זה תלוי...........

לפי דעתי זה תלוי אם זה באותה החברה - והחברה גדולה ולא עבדים ממש באותה המחלקה , אז זה בסדר .... אבל זה לא יהיה בסדר אם יהיה בינהם מעמד שונה בהיררכי - ואחר יהיה כפוף לשני , זה יכול לצור לחץ בן בני הזוג שאחד מעל השני ונותן הוראות לשני. אבל משהו לגבי מערכת יחסים בצבא - אין שוב בעיה להכיר משהו מאותו יחידה בצבא בתנאי שלא יהיה באותו מחלקה - מניסיון זה יכול להצליח..... בעיקרון כל מערכת יחסים שמתפתחת בין בני זוג באותו מקום עבודה יכול להצליח בתנאי שלא רואים אחד את השני במשך כל היום, כי שרואים את הבנאדם כל היום זה יכול לצור מריבות , קינאה , מתחים , ובהמשך זה ימאס אחד על השני לראות את אותו 24 שעות ביממה! אור-טל

 

[הנוטה להאמין]

מה?!

זה כל כך ספציפי לאנשים בהם זה מדובר... במקום העבודה שלי יש 3 זוגות נשואים שכולם עובדים באותו מקום... שניים מהם הכירו באותו מקום עבודה המדובר. זוג אחד אפילו עובדים באותו תחום, באותה מחלקה תחת אותו תואר... הם פראקטיקלי אחד בתוך הרקטום של השניה... קל וחומר שגם גרים ביחד. הם נשואים כבר שנתיים ומצפים לילד. אני לא חושב שהם סובלים כל כך. הלחץ המדובר קיים רק אצל כאלה שלא מסוגלים להגדיר את הגבול בין החיים הפרטיים שלהם למקום העבודה או התפקיד בצבא... וכמובן כאלה שלא חושבים שצריך או יכול להיות גבול כזה.

 

[אלדד26]

ובכל זאת,

אני חושב שלא רבים הזוגות שהיו מצליחים לחיות *כל הזמן* ביחד. תשמע, רוב האנשים בעולם צריכים קצת את החופש שלהם. זה לא אומר שבזמן שאני לא איתה אז אני עושה דברים אסורים או משהו כזה... סתם עניין של הרגשה. אני אישית לא חושב שהייתי מסתדר עם כזה מצב. אולי, במקרה קיצוני, ובקשר ממש יוצא דופן... אבל אני סקפטי. אני מכיר זוג נשוי שעובדים ביחד באותו מקום ומקפידים לא להיפגש בזמן העבודה, בדיוק בגלל זה. זה כיף - אפשר לצאת לפעמים לארוחות צהריים, ואם משהו מציק אז אפשר ללכת למישהו קרוב, אבל זה נעשה מבחירה ולא בכפייה...