ודע מה שתשוב

[דער משכיל]

ודע מה שתשוב

חברים היקרים שבת שלום קיבלתי מסר מאחד מהוותיקי חברי הפורום , יוצא בשאלה , ומלא ליצנות ובזיון על דברי חכמינו ז"ל אמרתי בליבי להשיב אש נגד אש, עם עיקש תתפתל, הנה המסר שלו מאת: ......... אל: דער משכיל נושא: דער משכיל ? או סתם .. שעה: 0:04:58 תאריך: 27/05/2003 אם אתה דער משכיל תוכיח ! מסכת פסחים בעניין בדיקת חמץ מדאוריתא או מדרבנן ? מה החילוק בין הראשונים לאחרונים בזה? מה הסתירה על רש"י ממה שכתב בעניין ומה התירוץ? עוד ראיתי שטויות שכתבו במסכת מגילה נט ע"א: "רבין חסידה אזיל לקידושי ליה איתתא לבריה וכו´אדהכי והכי אתא איניש אחרינא ומקדש לה. עכ"ל הגמרא. ולכאורה קשה הרי קימא לן שבת פלוני לפלוני וא"כ מה חשש רבין חסידה??????????? ראיתי תירוץ מגוחך שאומר שהבת קול הזו מתכווינת לזיווג ראשון אבל לא לזיווג שני. חחחחחחחחח מעקמים הפירוש בשביל להצדיק לשון הגמ´ או התנאים חברים שלך .. עוד ראיתי בעניין בפורום הוריות יג ע"ב לגבי "5 דברים המשיבים את הלימוד" עיין שם ,בכל אופן רש"י כותב שם לגבי משיבין את הלימוד "מחזיר את הלימוד שנשכח ממנו כבר 70 שנה " ואני שואל רש"י שתה משהוא? אולי וויסקי רדבול? 70 שנה ? גיב מי אברעק חיפשתי אחר תשובה רק הפני שלמה כתב שרש"י כתב כך כדרך האגדה ... נו זה מה שאני אומר ,,לא משנה מה חז"ל תנאים חכמים כתבו, אמרו,או נאמו, תמיד יהיה מי שיתרץ ויחפה עליהם ,, האמת יש עוד כמה וכמה ענינים אבל דיי להיום . תגובתי המשך בהודעה הבא

 

[דער משכיל]

הנה תשובתי אליו

לכבוד הדל גאה, מה שהקב"ה שונא, ואין דל אלא עני, ואין עני אלא בדיעה, (נדרים) ואין דיעה אלא תורה, ועליך אני קורא מה שאמרו חכמינו ז"ל הקדושים בשבת דף קכ"ג ע"ב, "לא מסתייך דלא גמירי, מגמר נמי מגמרי", לא ידע בצורתא דשמעתתא, חוצב בורות בורות נשברים וסרוחות, לא הקשית כלום, ול"ה מן הדין אפי להשיב לך, אלא שלא יאמרו הבריות אין משיבים וכו' . מה שכתבת "עוד ראיתי במגילה נ"ט ע"א" , קודם הכל אין זה במס' מגילה, רק במסכת קידושין , שנית אין במס' מגילה דף נ"ט בכלל, ושתי העלמות בהעלם אחת לגס רוח ושוטה כמותך, והקושיא הגדולה לגבי בת פלוני לפלוני, קודם הכל אומר לך כמו שאמרה ברוריה לההוא צדוקי במסכת ברכות דף י ע"א "שטיא שפיל לסיפי' דקרא", כי מקורו בסוטה דף ב ע"א, ושם איתא גם כן שדה פלונית לפלוני, א"כ לשיטתך לא שייך גניבה, לגנוב שדה מחבירו, כי הבת קול אומרת שדה פלונית ובית פלונית לפלוני, אלא אם היית לומד ולא סתם מקשה, היית יודע בעצמך, ולא היה כל צורך לך להשתמש בלשונות בדויות ובזויות נגד חז"ל אשר דבריהם עמקו ורחבה מני ים, ואתה כציץ כנפיים מטפס ועולה כאילו להשתוות ח"ו עמהם ולומר הנבזות עליהם, ואם היית מתייגע להבין לא ללמוד מקופיא ולהיות סתם מקשן, אולי היתה התורה עושה עליך רושם של "מחכימת פתי", וראה עוד מס' מועד קטן דף י"ח ע"ב לענין לחטוף זווג מחבירו, וראה מהרש"ל קדושין נ"ט ע"א. ומה שכתבת , ( והוספת שטות על הבל, והבלא מפיק הבלא כשבת מ"א ע"א, ) בדברי הגמ' הוריות דף י"ג ע"ב, גם כן אם היית לומד כל צרכו לא היית מקשה, דהא נודע מדח"זל דסתם שנות חייו של אדם נקרא שבעים שנה, וכמוש"כ ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ראה גיטין דף כ"ח ע"א, ורצה לומר שמשיב הלימוד של כל ימי חייו, דדבר שכבר למד פעם א' אפילו שכחו עדיין איתא רישומא שיכולין לעורר ולהיות חוזר וניעור, ופשוט. ומלבד זאת יש לומר בדח"זל עפ"י הגמ' כתובות דף כ ע"ב דעד ששים שנה אדם זוכה אפ"י מה דלא רמי' עלי', ומה דרמי' עלי' זוכר לעולם, וזה כוונת הגמ' דמה דמשיב הלימוד הוא של ע' שנה וכל זה הוא רק בדרמי' עלי' וכמ"ש סנהדרין דף כ"ט ע"ב כל מילתא דכדי לא דכירי אינשי, ועוד יש כוונות עמוקות בזה, אבל לאפיקורס כמותך ישראל דפקיר לא משיבים יותר, וכסנהדרין דף ל"ח ע"ב מימרא של ר' יוחנן. ובזה אצא בשים שלום שתחזור בתשובה שלימה לפניו ית', ותכיר האמת שאינך החכם הגדול שיודע להבחין בין חכמים אמתיים, אלא השטות גברה עליך, ותדע כי אתה "טיפש" להקשות קודם שמלאת כריסך בתלמוד ובראשונים, אלא כריסך מלא מתענוגי עולם הזה, וזה מרחיק אותך מכל אמת, כי עולם הזה הוא שקר ומי שממלא כריסו בזה, נעשה ג"כ כזה, והשי"ת יחזיר אותך תחת כנפיו ויחתור לך פתח של תשובה מתחת כסא הכבוד, בזכות נשמתך ובזכות אבותיך שבוודאי היו יראי ה' ויש להם צער גדול בעולם הבא שיש להם בן-נכד כזה שיצא לתרבות רעה, והשי"ת יגדור פירצות עמינו שלא יבואו שועלים קטנים מחבלים בכרמים להשחית כרם בית ה', וימהר ויחיש גאולתינו ופדות נפשינו עדי נזכה לביאת מלך המשיח בב"א. החותם בצער על גלות השכינה, ועל ריחוק בני' רחל מבכה על בני' דער משכיל נ. ב. על שאלה הראשונה של מס' פסחים , לא הבנתי מה רצונך, תשב ותלמוד ותדע מה הראשוניםצ ואחרונים אומרים בזה, וכנראה אתה רוצה להיות כאותו הגר בשבת דף לא ע"א שרצה שילמדו אותו כל התורה על רגל אחת, ועל התורה צריך להתייגע ולזכך את עצמו להיות זוכה בה ולעשות קנין בה, ראה ברכות דף ה ע"א ג' מתנות טובות נתנה לישראל, וכולן על ידי יסורין, יעי"ש .

 

[איסתרא בלגינא]

אשריך דער משכיל, פלפלא חריפתא

חבילי תנאים ואמוראים, רדבול ובאד-וייזר בידיהם, מקיפין את חוכמתך בתודה, על שהצלת את כבודם כדרכך בקודש פנימה. אשריך דער משכיל, אלא שבמחכ"ת הרמה כמה הערות בשולי דבריך הקדושים: א. בסוגיא דבת קול מכרזת ואומרת בת פלוני לפלוני, אפשר לתרץ הקושיא על רבין חסידה, באופן כזה: אמנם ידע ההוא חסיד כי בת קול יצאה והכריזה, אבל דילמא ההיא בת קול, קולו של דער משכיל ניהו, שאומרת דברים לצד אחד, ועיקר כוונתה דוקא לצד שני! ב. בשולי דבריך הבאת דברי האפיקורס ימ"ש על רש"י הקדוש מה שתה בעת שכתב על זכרון ע' שנה וכו'. והנה רש"י שתה רק מה שהיה לפניו, וידוע שצרפתאי שותים דברים טובים. מלבד מצינו בספר הישר לרבינו תם שרש"י וכל משפחתו כורמים ועושי יין הוו, ואיכא למיחש שאכן שתה רש"י לצרכי מסחרו מגפנו ומתאנתו. וכאן יש לדחות כי רבינו תם לא יכיל למימר כך, ומאין הוא זוכר עתה, שהרי סבו רש"י כבר נפטר ועומד היה בימיו כבר ע' שנה בעולם שכולו טוב? לכן כתב רש"י הקדוש כי אפשר ואפשר לזכור אפילו אחר ע' שנה. ודפח"ח כדבריך הקדושים.