ובסוף אחרי הכל

koopy

New member
ובסוף אחרי הכל

התבגרתי,הסתדרתי,צחקתי,בכיתי,עשיתי את עצמי צוחקת,צעקתי,שתקתי וכולם פתאום גאים בי ופתאום אני גיבורה והכל משתנה ופתאום אני צריכה לקבל החלטות לבד ולהיות כמוך ולפעמים להיות אני ואחרי הכל אני בסה"כ ילדה באמת שאני בסה"כ ילדה שרוצה את אמא שלה כמו פעם לפני שנה! לפני שנה?? נראה כאילו הכל השתנה וכאילו הכל ימשיך להשתנות כל הזמן ורק לרעה זה רע להתבגר! זה רע להתבגר בלעדייך! זה רע להתבגר בעולם שבו לפעמים אני צריכה להתנהג כאילו הכל כרגיל כאילו באמת מעניין אותי מה אני הולכת ללבוש מה לומדים היום בבית ספר ומה יש לאכול זה רע להיבלע בשקרים של עצמך לשחק את התפקיד כ"כ טוב עד שאת שוכחת כמה רע לך. ובא לי שהכל יעצור ופשוט לחבק אותך אפילו מספיק לתת לך יד ולהירדם איתך ולהאמין שהכל בסדר, שאני בסדר ולא להיות לבד פשוט להיות שוב הילדה שלך, החברה הכי טובה שלך את הכל בשבילי ואני כלום בלעדייך! כבר שנה שאני כלום! אמא.
 

A GIFT OF LOVE

New member
../images/Emo201.gif

וקראתי אותך. כל כך ילדה ועם זאת כל כך אישה.... הכתיבה שלך בוגרת ועם זאת מתארת את הילדה שבך.
 
../images/Emo201.gif

תהיי חזקה! אל תדאגי בסוף הכול יעבור... יש תקופות שגם אני מרגיש ככה צריך פשוט לעזוב את כול המחשבות ולעשות משהו שאוהבים ואז מרגיישים הרבה יותר טוב. קבלי מליונים של חיבוקים
!
 
וואו..

כל כך הזדהיתי עם מה שכתבת... בדיוק מה שאני מרגישה (וגם אני איבדתי את אמא שלי לפני קצת יותר משנה..) בכל מקרה, תהיי חזקה! אוהבתותך!
 
למעלה