ובמקום ה - 9 נמצא....
והנה ספר טוב מסופר שאני בדרך כלל לא אוהב, גם ברומח הדרקון וגם בממלגות הנשכחות ונמנע כמה שיותר מקריאה של ספריו, אבל לא היה לי מה לקרוא באותם הימים וקניתי את הספר - לא התאכזבתי ממנו, הרשו לי להציג את: "קיסר אנסאלון" - סדרת הרשעים ספר 3 מאת דאגלס נילס. אריאקס, גברתן בריון, אך חלילה, לא רפה שכל, הוא שכיר חרב המתגורר בסביבותיה של נראקה וארץ כור, במהלך אחד ממסעותיו הוא קונה תליון ובו תמונה של של אישה מדהימה ביופיה, הוא מחליט לחפש אותה ונמשך אל עבר גורלו כקיסר כל יבשת אנסאלון. הטוב: כיף לראות ספרים שהרשעים הם הגיבורים שלהם. שנאתי את רוב ספרי הרשעים (ראיתם זאת ברשימה הקודמת), אבל כמה מהם היו טובים מאוד והוא אחד מהם. מה שגרם לספר הזה להתבלט מכל השאר הוא עיצוב הדמויות של דאגלס נילס, סופר שזה התחום היחידי שחזק אצלו וזה רק בספריו האחרונים. אי אפשר שלא להעריץ את אריאקס, הוא אנושי מאוד, חזק מאוד ומרגיש כאילו הוא דארת' ויידר בכבודו ובעצמו. שנאתי מאוד שהרגו אותו כל כך בקלות ברשומות והתפלאתי כיתד תניס היה מסוגל לעשות זאת לאחר שקראתי את הספר. אריאקס הוא אכזרי ביותר, אבל ניתן עדיין להזדהות איתו. הרע: הדגש, כפי שאמרתי, אצל דאגלס נילס הוא בדמויות ולכן העלילה קצת נופלת. אבל העלילה היא לא החלק המרכזי בספר, וזה הספר היחידי שאני יכול להגיד שהעלילה שלו צפויה מראש, אבל הוא מאוד טוב, מכיוון שהדמויות כל כך עמוקות ומושכות ואתה חייב לדעת מה קורה הלאה. עדיין, אם הייתה גם עלילה מצויינת, הספר היה תופס מקום הרבה יותר גבוה. המכוער: אריאקס נאלץ לבתר אישה לגזרים ולקרוע אותה במהלומות חרב, היש אכזרי יותר מזה? ומחר המקום השמיני. אני עדיין לא מסוגל להוסיף תמונה, אז אם מישוה מוצא אותה, נא להוסיף ולתקן את הטעות הזאת!
והנה ספר טוב מסופר שאני בדרך כלל לא אוהב, גם ברומח הדרקון וגם בממלגות הנשכחות ונמנע כמה שיותר מקריאה של ספריו, אבל לא היה לי מה לקרוא באותם הימים וקניתי את הספר - לא התאכזבתי ממנו, הרשו לי להציג את: "קיסר אנסאלון" - סדרת הרשעים ספר 3 מאת דאגלס נילס. אריאקס, גברתן בריון, אך חלילה, לא רפה שכל, הוא שכיר חרב המתגורר בסביבותיה של נראקה וארץ כור, במהלך אחד ממסעותיו הוא קונה תליון ובו תמונה של של אישה מדהימה ביופיה, הוא מחליט לחפש אותה ונמשך אל עבר גורלו כקיסר כל יבשת אנסאלון. הטוב: כיף לראות ספרים שהרשעים הם הגיבורים שלהם. שנאתי את רוב ספרי הרשעים (ראיתם זאת ברשימה הקודמת), אבל כמה מהם היו טובים מאוד והוא אחד מהם. מה שגרם לספר הזה להתבלט מכל השאר הוא עיצוב הדמויות של דאגלס נילס, סופר שזה התחום היחידי שחזק אצלו וזה רק בספריו האחרונים. אי אפשר שלא להעריץ את אריאקס, הוא אנושי מאוד, חזק מאוד ומרגיש כאילו הוא דארת' ויידר בכבודו ובעצמו. שנאתי מאוד שהרגו אותו כל כך בקלות ברשומות והתפלאתי כיתד תניס היה מסוגל לעשות זאת לאחר שקראתי את הספר. אריאקס הוא אכזרי ביותר, אבל ניתן עדיין להזדהות איתו. הרע: הדגש, כפי שאמרתי, אצל דאגלס נילס הוא בדמויות ולכן העלילה קצת נופלת. אבל העלילה היא לא החלק המרכזי בספר, וזה הספר היחידי שאני יכול להגיד שהעלילה שלו צפויה מראש, אבל הוא מאוד טוב, מכיוון שהדמויות כל כך עמוקות ומושכות ואתה חייב לדעת מה קורה הלאה. עדיין, אם הייתה גם עלילה מצויינת, הספר היה תופס מקום הרבה יותר גבוה. המכוער: אריאקס נאלץ לבתר אישה לגזרים ולקרוע אותה במהלומות חרב, היש אכזרי יותר מזה? ומחר המקום השמיני. אני עדיין לא מסוגל להוסיף תמונה, אז אם מישוה מוצא אותה, נא להוסיף ולתקן את הטעות הזאת!
