אביבית תמיד
New member
ובכן ...
שלום לכם חברים יקרים, זה זמן מה לא מצאתי את האנרגיות להופיע פה ולהשתתף בדיונים. אני נורא עייפה - בטח כבר שמעתם את זה ממני. המצב הנפשי של אימי קצת מתייצב , אבל עדיין יש עליות וירידות נורא חריפות. וזה קשה. המצב הפיזי שלה עדיין לא ברור - מסרבת לעשות בדיקות נוספות והביופסיה לא הגיעה עדיין. אני סופרת את הימים , מהרגע שחלתה , עד שהחלה בטיפול תרופתי, אח"כ שוב הוחלפו הכדורים , אח"כ שוב שונה המינון. הרופא אמרו שהמצב מתחיל להתאזן אחרי שבועיים עד חודש מהרגע שלוקחים תרופות. אז מאיפה לספור ? מהפעם האחרונה שהועלה המינון עברו 13 ימים. אני- על סף התמוטטות נפשית. אתמול נכנסתי לדאון רציני, כל דבר עצבן אותי , כל דבר גרם לי לבכות. לא הצלחתי לישון. כנראה שהתשישות שלי מתחילה להראות סימנים. תודה על ההקשבה.
שלום לכם חברים יקרים, זה זמן מה לא מצאתי את האנרגיות להופיע פה ולהשתתף בדיונים. אני נורא עייפה - בטח כבר שמעתם את זה ממני. המצב הנפשי של אימי קצת מתייצב , אבל עדיין יש עליות וירידות נורא חריפות. וזה קשה. המצב הפיזי שלה עדיין לא ברור - מסרבת לעשות בדיקות נוספות והביופסיה לא הגיעה עדיין. אני סופרת את הימים , מהרגע שחלתה , עד שהחלה בטיפול תרופתי, אח"כ שוב הוחלפו הכדורים , אח"כ שוב שונה המינון. הרופא אמרו שהמצב מתחיל להתאזן אחרי שבועיים עד חודש מהרגע שלוקחים תרופות. אז מאיפה לספור ? מהפעם האחרונה שהועלה המינון עברו 13 ימים. אני- על סף התמוטטות נפשית. אתמול נכנסתי לדאון רציני, כל דבר עצבן אותי , כל דבר גרם לי לבכות. לא הצלחתי לישון. כנראה שהתשישות שלי מתחילה להראות סימנים. תודה על ההקשבה.