ובכן

[keren007]

ובכן

כמו שכבר ציינתי בהודעה אחרת פה, קפצתי לבקר אחרי הרבה זמן שלא הייתי פה. בשבועות האחרונים יש לי כל הזמן התקפי געגועים. פתאום סתם כך. אני עובדת עכשיו במקום שבנות תמיד באות עם האמהות שלהן לשם... אולי בגלל זה. אני חושבת על כל מה שהחמצתי בהתבגרות שלי, כמה נפלא זה היה לגדול עם אמא, כל הדברים שבנות עושות עם אמא שלהן לי לא היה וגם לא יהיה.. איבדתי את אמא בגיל 7 וכיום אני בת 17.5. התבגרתי לבד, לא הייתי קרובה לאבא שלי ממש. מאז שאני זוכרת את עצמי הוא עובד מהבוקר עד הערב.. תמיד הייתי שונה משאר הבנות, בכך שאף פעם לא היו לי בגדים ודברים מיוחדים כמו לשאר הבנות, דברים שאימהות דואגות להם. אחותי הקטנה זוכה לדברים האלה. אבא שלי כיום חודע הרבה יותר, יש לו בת זוג עכשיו מה שלא היה פעם שדואגת לה, וכמובן שיש לה אותי. יש לי חלל עצום בלב.. אבל אני מאמינה שאולי ביום מן הימים אני עוד אזכה לראות אותה שוב, זה מחזיק אותי. ראיתי לא מזמן באיזה תכנית טלוויזיה מישהי שאמא שלה נטשה אותה כשהיתה קטנה, ואומצה ע"י משפחה אחרת כשהיתה תינוקת. בתכנית הזאת הפגישו בינה לבין אמה אחרי 30 שנה... חשתי הזדהות עמוקה וקנאה עזה, מה וכמה הייתי נותנת בשביל לחבק את אמא שלי כמו שהיא חיבקה את שלה... כמה.. אמא, הו אמא חבקיני חזק ולעולם לא נפרד אמא אותך הן אהבתי מכל אמא השיר לך הוא עד

 

[סְקָאלִי]

היי קרן!

וואלה הרבה זמן לא היית פה ... טוב לראות אותך כאן שוב. ציינת שהגעגועים תקפו "פתאום סתם כך". האם זה באמת פתאומי? האם העבודה שציינת התחילה רק עכשיו? האם חל איזה שינוי משמעותי בחייך לאחורנה, סיימת לימודים או משהו?

 

[keren007]

אממ

הגעגועים תמיד היו. הם היו חזקים מהרגיל כאשר התחלתי חטיבה בגיל 12 ואז לאט לאט זה ירד. ועכשיו כן.. סיימתי לימודים והעבודה חדשה..

 

[libi4]

../images/Emo73.gifקרן יקרה../images/Emo24.gif

ממש ריגש אותי לקרוא אותך....מבינה בדיוק על מה מדובר...אימי חלתה שהייתי בת 12 ושנים שהיא לא ממש יכלה לקנות לי בגדים,כסף אף פעם לא היה הבעיה אלא ההליכה הפיזית....ולמדתי לקנות לבד...מבינה את החוסר באפט ההפתעה שקונים לך משהו או שהולכים ובוחרים יחדיו... מקווה שתתגברי על הכל ותהיי שמחה.... מזל טוב על הרשיון סופשבוע נעים

 

[keren007]

תודה רבה ../images/Emo24.gif