חמניה בשמש
New member
ובכן ../images/Emo140.gif,
סיפורי חמניה
. אמי נפטרה בשנת 2004 באביב, בת 48, בריאה לכל דעות הרופאים, היא פשוט לא התעוררה בוקר אחד. שטף דם במוח, טיפת דם מהאף. לטענות הרופאים השטף הרג אותה תוך 2 שניות בלבד, 2 שניות - שנתיים פחדתי לישון בהינתן היסטוריה משפחתית שכזאת
. נכנסתי לפלונטר של 4 שנים ואף פרשתי מהלימודים והרחקתי את כל חבריי כי אני לא עומדת ב... הפגנת אמפטיה שמקורה רחמים
. השנה התעוררתי לי מה"תרדמת", מנסה ללמוד מחדש איך חיים, מפתחים שאיפות, חלומות וכדומה - כי הכל נמחק. בהיותה חיה הייתה בין האימהות הגרועות, טרם הבנתי למה מותה שבר אותי בצורה כזאת
. האב לא בתמונה, וזה סיפור אחר נורא מסובך
. חייבת לציין שחשתי יתומה מהרגע שאני זוכרת את עצמי, הוריי היו מתעלמים, מתעללים, מכים, מזניחים ודואגים לעצמם בלבד. ועדיין הייתי נותנת המון ע"מ להשיבה לחיים, אם היה אפשרי
. אינני זקוקה לשיחות עידוד ( אך תודה על הכוונות הטובות
), אשמח אבל אם ספרו לי משהו קטנטן על עצמכם ע"מ שאוכל להכיר את חברי הפורום, ונחיה אותו ביחד
. אוהבת
, חמניה.
סיפורי חמניה