"וארשתיך לי לעולם "

[המאושרת1]

"וארשתיך לי לעולם "

למה משתמש הנביא במילה אירוסין על קשר נצחי??? הי'ה צריך להכתב "ונישאתיך לי לעולם". אלא, רוצה לומר שהקשר יישאר כמו בתקופת האירוסין קשר של כמיהה ורצון כיבוד וחיזור אינסופי שאינו מתפוגג ונחלש... הרב קרליבך אומר: הדבר הכי עצוב בעולם הוא שאנשים מתחתנים ומפסיקים להיות מאורסים. כיצד לדעתיכם ניתן לשמר בשגרת היומיום את אותו קשר של כמיהה ורצון את אותה התלהבות של תקופת האירוסין???

 

[ישיבוחר19]

ה ש ק ע ה

צריך להשקיע ובהתאם להשקעה יהיו התוצאות. הקשבה,הערכה, פירגונים גם כשלא כ``כ בא,לא לעלות לישון כועסים..מתנות, מכתבים, הפתעות,בכל דבר להתייעץ עם השני שירגיש שהוא חשוב באמת,וחשוב מאוד גם ברוחניות..ללמוד יחד,ללכת לסליחות או לתפילה בשבת יחד.ויש עוד המון דברים ורעיונות שמחזקים את הקשר.מסקנה:מי שלא מתכוון את כל כולו בשביל הבן/ת זוג,אז שלא יינשא.כך דעתי!יום מוצלח לכולנו.

 

[המאושרת1]

ישיבוחר...אהבתי את אשר כתבת...

עד היכן מגעת ההשקעה??? נכון שצריך לתת שלא על מנת לקבל. נתינה ללא תנאי,נתינה ללא חשבון. אבל, האם באמת לתת ללא גבול וחשבון???? לתת מעצמנו ללא התחשבות בעצמנו,ללא התחשבות ברצונותינו, ללא כל זכות מענה לצרכינו שזה אומר לבטל כל צורך עצמי ולחשוב ולהתחשב רק בצרכים וברצונות של הבן זוג?? האם זה טוב ונכון רק כאשר אחד מבני הזוג מוותר ונותן ולא מקבל דבר???

 

[ישיבוחר19]

במידה מסויימת:כן!

בדרך כלל אם אחד מעניק ונותן את כל כולו אזי ודאי שהשני גם כן יחזיר לא פחות..אלא אם כן יצא שהצד השני לא כזה..ואז במצב כזה צריך לדבר איתו על הכל..ללמוד איתו ספרים שמדברים על הנתינה וכו..כמובן בלי שהוא יפגע או יחשוב שאתה מאוכזב ממנו.ואני מאמין שזה ישתפר.וכמו שאמרת שצריך לתת בלי לחשוב על הלקבל..אבל כשהצד השני לא מעניק בכלל אז אי אפשר כך..כי שוב כמו שאמרת כל אדם יש לו רצונות והרגשות..וזה חסר.וחוץ מיזה שזה חסר זה עלול להשפיע על הקשר על האהבה.וחבל..

 

[דוסיתשסח]

נתינה מולידה...

אהבה אצל הנותן והכרת הטוב אצל המקבל שמתוך כך זה נוטע בו רצון לתת ומתוך הנתינה תווצר אצלו אהבה... זה מן גלגל שכזה...

 

[המאושרת1]

בואו לא נחי'ה בהדחקה

שישנם טיפוסים אשר מרגישים שחייבים להם ה כ ל!!! וככל שנותנים להם הם בבחינת:"וישמן ישורון ויבעט..." עד כי אם פעם אחת תסרב להם {גם אם זה מסיבות מוצדקות} אתה כבר נעשה הבנאדם הכי רע בעולם והם נפגעים ועושים פרצופים. עדיין אתם חושבים שבכל מצב יש לתת בלי חשבון ובלי גבול??? פשוט לתת מעצמנו ללא התחשבות בעצמנו וברצונותינו, לתת תוך כדי ביטול כל צורך עצמי ולחשוב ולהתחשב רק בצרכים וברצונות של הבן זוג??? האם לא נראה לכם שלפעמים צריך להגביל את הנתינה, כדי לשמור על זוגיות טובה???

 

[ישיבוחר19]

אמממ

נראה לי שדבר כזה כמו שאת מתארת כבר קולטים עוד בפגישות..לא? (עוד לא מנוסה)

 

[המאושרת1]

לא לכל אחד

יש את היכולת לקלוט.{בעיקר כאשר יש הידלקות על הצד השני,אז רואים רק את מה שרוצים לראות כדי להמשיך} כמו"כ יש אנשים שהם שחקנים מעולים. כאשר נמצאים יותר ויותר בעולם הדייטים האבחנה משתפשת.

 

[ישיבוחר19]

הבנתי..

טנקס על הטיפ!ומאחל לך שלא תפלי על מישהו כמו שתיארת..בהצלחה. ו..תמשיכי לכתוב הגיגים מבריקים..המשך ערב טוב.

 

[המאושרת1]

אמן ואמן ונמברך יתברך...

ב"הצלחה.

 

[פשוT אJי]

לתת ולקבל - יחסי גומלין

בכל מערכת יחסים יש את זה שנותן יותר וממילא את מי שיותר לוקח...נתינה לא צריכה להתחשבן ולהיות קטנונית..נתינה אומנם לא צריכה לצפות לתמורה..אבל היא לא יכולה להתקיים ללא תמורה...נתינה ללא גבולות ללא התחשבות ברצונותינו ללא קבלת תמורה מרוקנת את מלאי הנתינה שלנו, ואם לא יתחדש המלאי נשאר מרוקנים וחסרי יכולת לתת.... מה גם שנתינה ללא תמורה מצד המקבל גורמת לחוסר הערכת הנתינה (ע"ע הורים וילדים) אבל עוד, צריך לזכור ולא לשכוח שסף הנתינה שונה מאדם לאדם...הוא מבחינתו יכול להרגיש שהוא חצה בשבילך אוקינוס ואילו את תרגישי שנהר הוא לא חצה...משום שבמושגים שלו מה שהוא עשה מזערי במושגים שלך.. מה שחשוב הוא להעריך את הנתינה ביחס לנותן....... תנו את כל כולכם לאלו שהינכם אוהבים אבל תנו להם הזדמנות לתת לכם את עצמם חזרה....

 

[בובזמן]

צודקת.יש שוני מאדם אחד לאחר,ובעיקר

בין גבר לאישה,אלו שני עולמות שונים,ראו ספר נשים מנוגה גברים ממאדים,מומלץ מאד לחיי נישואין,מערכת הנישואין בין 2 המינים ככ` לא הגיונית שרק הקבה` יכול להקים ולהחזיק אותה,איזה שוני יש בין ציפיות ותהלכי קבלה ונתינה,יש הרבה מה ללמוד בנושא,וזה לא המקום לפרט,ראו המלצה,שם המחבר;גון גריי-נשים מנוגה גברים ממאדים.

 

[קטנטן קטן]

שאלת 2 מיליון הדור!!!

 

[המאושרת1]

ואם נדע לענות עלי'ה

נזכה בהרבה יותר...

 

[קטנטן קטן]

נכון!

 

[דרור הציפור]

לא צריך לשמר!

הקשר לאחר החתונה עמוק וחזק הרבה יותר, ללא צורך ב``התלהבות``. באירוסין היחס לבן הזוג כאל מתנה -התלהבות רבה, אחרי החתונה הוא כמו היד שלך, אין התלהבות מזה שיש לך יד, היא פשוט חלק ממך בצורה שאי אפשר לדמיין חיים בלעדיה.

 

[ישיבוחר19]

אז אתה אומר שהמצב של ההתרגלות הזו

זה טוב?!לדעתי זו שטות.נכון שהיא חלק מימך..אבל אם תוסיף לזה שבן/ת הזוג מתלהב מיזה ``שהשני הוא היד שלו`` זה אושר!

 

[דרור הציפור]

ידעתי שלא תבינו

באמת קשה להסביר. רק אוסיף שבכל הספרים הקדושים ולהבדיל החיצונים, ישנם מרכיבים רבים לזוגיות מאושרת (אהבה, הערכה, נתינה ועוד) ואילו ``התלהבות`` לא מופיעה..

 

[עדיין דוסית]

שאלה חשובה!

אני יכולה לומר שחלק ממה שהרג את הנישואים שלי - זה היה שיגרה. אני אדם ששיגרה גומרת אותו. ולכן, חיי מגוונים כל הזמן, או לפחות, רוב הזמן. אחרי תקופת ההיי של האירוסים-נישואים וכו' מגיעים הימים שהכל הופך לטכני ומובן מאליו. ולכן, מבחינתי, הדבר הראשון זה לא לקחת את הקשר כמובן מאליו: לדבר הרבה על רגשות, לא להתעסק כל הזמן בטכני ("שילמת את חשבון החשמל?", "נו, אז אמא שלך באה לשבת?") להפתיע בדברים קטנים: מכתב על המקרר בבוקר, משהו קטן מתחת לכרית, פרח אחד באמצע היום בלי שום סיבה ("רק בגללל שאני אוהב/ת אותך") וכו'. דברים קטנים שמחממים את הלב ושומרים על אש, גם אם היא נמוכה. בקיצור, זו עבודה של 24/7. אבל התוצאות שוות!

 

[דרור הציפור]

אם כך, מדוע נישואייך נהרסו?