תודה
אצלי הן בהתעמלות קרקע. בנבחרת "לייט" כלומר לא תחרותית אלא בעיקר הופעות קבוצתיות ובשנה הבאה הגדולה גם תתחיל לצאת לתחרויות. אבל הקטנה עדיין לא. כלומר אין שאיפה להביא את הבנות לאולימפיאדה
הן בהתעמלות קרקע מגיל 5, בהתחלה חוג ואחר כך נבחרת. אבל מדובר בנבחרת צעירה מאוד, רק הוקמה לפני שנתיים.
התעמלות אומנותית זה ספורט יפה מאוד חזותית אבל לבנות שלי למשל לא מתאים. כי צריך שהילדה תהיה מאוד גמישה ושלי בעיקר חזקות. אם שלך גמישה- אז יכול להתאים לה יופי.
שלי גם אוהבות בעיקר אקרובטיקה ובגלל שהמאמן שלהם לא מגיע מתחום התעמלות קרקע אלא אקרובטיקה של הקרקס, הן עושות המון תרגילים מתקדמים כמו סלטות אבל יש דברים בסיסים כמו לשמור פויינט הן שוכחות, כי הוא פחות שם על זה דגש.
אני התחלתי אגב רק עכשיו עם הגדולה להרגיש שהיא במאמץ פיזי קשה, היא חוזרת מאימונים עם שרירים כואבים וכבר כמה פעמים התרסקה כשניסתה לעשות סלטה אחורה ואז כמה ימים די סובלת מכאבים. והיא ילדה עם כוח סיבולת בשמיים.
לכן אני מאוד מרוצה שאצלנו זה נבחרת "לייט" כי במסגרת מקצועיות יותר, זה הרבה יותר אינטסיבי ודורש הרבה יותר זמן ומאמץ.
אבל תמיד אפשר לפרוש או לעבור לחוג
סה"כ זה נתן לשתיהן המון. גם מבחינת בטחון עצמי ואפילו מבחינת המראה. שתיהן הולכות ויושבות מאוד זקופות, מחזיקות גב ישר, נראות נהדר.
אני מאוד בעד ספורט אבל עד גבול מסוים.