ואני רק רציתי לשיר..

[אופק דגנית]

ואני רק רציתי לשיר..

אחד הרגעים הפרטיים.. השיר הזה

מחזיר אותי לילדות
לבגרות
לחלומות
למהווים..
למה שרציתי..

ולכאן חזרה שוב..

על חדר פרטי משלי..
והנה יש לי חדר פרטי משלי..

חשבתם פעם..
שכילדים אנחנו רוצים חדר משלנו פרטי..
אנחנו כהורים מבינים את הצורך הזה ומספקים להם חדר פרטי
מגדילים לעשות זאת ועוברים דירה.. שלכל ילד יהיה חדר פרטי משלו
בעוד שאנו כהורים וכזוג.. חולקים חדר
ולסגור דלת כדי להיות בתוך רגע פרטי שלך בבית שלך זאת פריבילגיה רק שהבעל במילואים או האישה נשלחת לשבוע מהעבודה לחו"ל
ולהפך
ולבקש לישון במיטה לבד.. כי אתה רוצה רגע פרטי שלך.. זה מעלה שאלות

אבל מה בסה"כ זה לבקש..
רגע פרטי.. כל ילד יודע שצריך את זה

רגע פרטי הרומן שלי עם החיים..
בו אני נושכת את המילים



שבת מבורכת

 

[אופק דגנית]

וזה רק..

כי כמה אהב אותה

את יופיו של השיר.. לא צריך להסביר

 

[אופק דגנית]

דברי אב לבן..

Father and Son

 

[אופק דגנית]

אז אולי אתם יודעים

איפה הילדים משחקים..

 

[אופק דגנית]

והנה..הוא..

האגדה

 

[אופק דגנית]

ואיך הוא אומר "תנו למוזיקה לנגן"..

אז הנה

 

[אופק דגנית]

והאגדה ממשיכה..

איזה כריזמה סקסית יש לקול הזה.. ולאיש

God, please give us back Barry White.