ואני - בשלי....
טוב, מה, מתעקשת אני. אז נכון שכולם נרתמו וענו לי מה שענו, בעניין אותה סוגיה, של לפגוש או לא, בעבר. וזה היה מנקודת מבטם של הילדים. ובכל זאת אני מקשה. למה אני מקשה? כי ככה. מטריד אותי. מאד מטריד אותי. עכשיו, או שתגידו זותי נודניקית, ותלכו לדבר על שחור ואמונות תפלות, או שתחשבו ותענו לי. ומה אני שואלת הפעם? הפעם עזבו את הילדים. היתה לכם מערכת יחסים "רצינית" (שמה במרכאות כי לכל אחד יש הטרמינולוגיה שלו למילה הזאת) ונגמרה. צריך או לא לשמור על קשר? לא, לא סתם שואלת. כאילו, מה הטעם לשמור על קשר? בשביל מה? הוא יש לו חיים מלאים חדשים. גם לי יש. אז מה אני צריכה? למה אני צריכה? ולא שואלת על חידוש הקשר, כי זה לא האישיו. האישיו האמיתי הוא - האם אני מפגינה חולשה בכך שאני לא רוצה לראות לו יותר בחיים? מפגינה חולשה לא כלפיו. אלא כלפי? האם "התגברות" על מערכת יחסים שתמה, נמדדת על פי היכולת / הרצון שלי לשמור על קשר "חברי"? מבטיחה שזאת הפעם האחרונה שאני שואלת.
טוב, מה, מתעקשת אני. אז נכון שכולם נרתמו וענו לי מה שענו, בעניין אותה סוגיה, של לפגוש או לא, בעבר. וזה היה מנקודת מבטם של הילדים. ובכל זאת אני מקשה. למה אני מקשה? כי ככה. מטריד אותי. מאד מטריד אותי. עכשיו, או שתגידו זותי נודניקית, ותלכו לדבר על שחור ואמונות תפלות, או שתחשבו ותענו לי. ומה אני שואלת הפעם? הפעם עזבו את הילדים. היתה לכם מערכת יחסים "רצינית" (שמה במרכאות כי לכל אחד יש הטרמינולוגיה שלו למילה הזאת) ונגמרה. צריך או לא לשמור על קשר? לא, לא סתם שואלת. כאילו, מה הטעם לשמור על קשר? בשביל מה? הוא יש לו חיים מלאים חדשים. גם לי יש. אז מה אני צריכה? למה אני צריכה? ולא שואלת על חידוש הקשר, כי זה לא האישיו. האישיו האמיתי הוא - האם אני מפגינה חולשה בכך שאני לא רוצה לראות לו יותר בחיים? מפגינה חולשה לא כלפיו. אלא כלפי? האם "התגברות" על מערכת יחסים שתמה, נמדדת על פי היכולת / הרצון שלי לשמור על קשר "חברי"? מבטיחה שזאת הפעם האחרונה שאני שואלת.